הדפסה
קנה מצוי

הקנה כמטפורה - באמרות חכמינו- פרשנות אחת מיני רבות

לעולם יהא אדם רך כקנה...   19/06/2007
חכמי ישראל הרבו להשתמש בדימויים מן הטבע ומעולם הצומח, כמטפורה לנושאים בהם דנו, לערכים ולמושגים שהנחילו לעם, ואשר נכתבו לדורות הבאים. הסיבה היתה כי עולם זה היה נגיש וקרוב לעולמם,
בימים ההם חיו בטבע, וחיו את הטבע - לכן אך טבעי הוא להשתמש בדימויים מוכרים וקרובים לעולמם.
מרתקת ה"האגדה" הבאה, שבה ישנה השוואה בין הקנה והארז, ומרתקות יותר הפרשנויות הרבות ושונות שניתנו לה:


1. תנו רבנן: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז.
2. 'מעשה שבא רבי אלעזר בן רבי שמעון ממגדל גדור מבית רבו, והיה רכוב על החמור, ומטייל על
3. שפת הנהר. ושמח שמחה גדולה, והייתה דעתו גסה עליו, מפני שלמד תורה הרבה. נזדמן לו
4. אדם אחד שהיה מכוער ביותר.
5. אמר לו: שלום עליך רבי!
6. ולא החזיר לו.
7. אמר לו: ריקה, כמה מכוער
אותו האיש! שמא כל בני עירך מכוערין כמותך?!
8. אמר לו: איני יודע, אלא לך ואמור לאומן שעשאני "כמה מכוער כלי זה שעשית".
9. כיון שידע בעצמו שחטא, ירד מן החמור ונשטח לפניו,
10 ואמר לו: נעניתי לך, מחול לי!
11. אמר לו: איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ואמור לו: "כמה מכוער כלי זה שעשית".
12. היה מטייל אחריו, עד שהגיע לעירו. יצאו בני עירו לקראתו,
13. והיו אומרים לו: שלום עליך רבי רבי, מורי מורי!
14. אמר להם: למי אתם קורין רבי רבי?
15. אמרו לו: לזה שמטייל אחריך.
16. אמר להם: אם זה רבי - אל ירבו כמותו בישראל.
17. אמרו לו: מפני מה?
18. אמר להם: כך וכך עשה לי.
19. אמרו לו: אף על פי כן,
מחול לו, שאדם גדול בתורה הוא.
20. אמר להם: בשבילכם הריני מוחל לו. ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן.
21. מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש: 'לעולם יהא אדם רך כקנה, ואל יהא קשה כארז'.
(תענית כ ע"א)
כאמור ישנן פרשנויות שאלות רבות שהחוזרת בהן היא:
"אמר לו" - מי אמר למי?
ניתוח ספרותי של האגדה
גינון חסכוני במים