הצלבנים בהגיעם לארץ – עלו לירושלים, השתקעו בערים הגדולות של הימים ההם: עכו, יפו רמלה לוד ובנו מבצרים, המפורסמים שבהם- מבצר יחיעם.
הם הותירו ירושות שונות בארץ וביניהם צמחי בר שהביאו לארץ מארצות מוצאם, ואשר התאקלמו בארץ
בין הצמחים "החשודים" נמנים : חלבלוב השיח, עץ השמן המכסיף, לוע הארי הגדול והסיצילי,
והידועה שבהם: הלענה השיחנית (שיבה) אותה הביאו כנראה כצמח מרפא
מספרים שהצלבנים הביאו אותה לארץ ונטעוה ליד מבצריהם. הם שהיו כרוכים אחרי הטיפה המרה הפיקו ממנה ליקר מריר. משקה החורף האולטימטיבי של יהודי מרוקו הוא תה שתובל בשיבה – לענה שיחנית. דומה שהם מתמכרים לה בחורף בדומה להתמכרות של אותם צלבנים קדמונים.
לטענתם הוא מחמם, פותח תיאבון, מעורר השתנה ויעיל מאוד לטיפול בכאבי בטן ובתולעים שבדרכי העיכול.(מאתר חישתיל)
חוקרים שחקרו בדיקות גנטיות ואת איפיוני המרכיבים הכימיים האופייניים לצמח, גילו כי צמחים מאזור המונפורט דומים לצמחים מאירופה.
"בצמחים שנאספו בצפון הארץ בלט הקמפור כמרכיב העיקרי, בעוד שבצמחי הכרמל ובעתלית הוא נעדר כליל. לעומת זאת בשרון, בין זכרון יעקב לקיסריה, ניתן לזהות את שני הטיפוסים. לפיכך יתכן שהלענה השיחנית בארץ אינה ממקור אחד. בדוגמאות צמחים בעשביה, שנאספו או התקבלו מחו"ל, באלה שמקורם בצפון אפריקה שכיחות הקמפור היתה קטנה יותר מזו שבצמחים שנאספו באיטליה. גם הנתון הזה עולה בקנה אחד עם ההשערה, שמקור הלענה באזור המונפורט הוא מאירופה".
קישור למחקר
גם לגבי לוע הארי הגדול, ולוע הארי הסיצילי ישנה דעה כי הצמחים הגיעו עם הצלבנים מאירופה: כנראה איטליה וסיציליה
שני צמחים אלו גדלים כיום גם על קירות של מבנים עתיקים בערים: רמלה, לוד יפו, ירושלים וצפת.
הצלבנים אימצו את השושן הצחור, והוציאו את בצליו לצורך גידול באירופה - וכך הם הכחידו אותו ...
לאחרונה נשמעת דעה כי העפרית האירופית הובאה לארץ על ידם, הדעה הנ"ל נסמכת על העובדה כי ליד מבנים עתיקים ותילים ישנים ישנו צימוח עשיר של צמחי העפרית.
