נגד כרישי נדל"ן וגורמים כלכליים ואינטרסנטיים למיניהם. ותמיד, השיקולים הכלכליים הסביבתיים מתנגשים, וניטשים מאבקים מרים בין שוחרי הסביבה והתושבים לבין בעלי הון ואילי נדל"ן הקשורים לראשי השלטון המקומיים.
מאבקים אלה אינם חפים בד"כ משיקולים פוליטיים משני צדי המתרס.
קיים היום תהליך של שיקום נופי חוקי מוסדר ומתוכנן מטעם המדינה, אותו מבצע ומפקח הרט"ג.
השיקום הנופי המוסדר המתבצע כיום הוא תולדה של המאבקים הללו , ובעיקר של המאבק הגדול נגד כביש 6.
לכל תוואי כביש 6 , כמו גם לכבישי הרוחב, למחלפים הנסללים כיום, ולהנחת צינור הנפט מאשדוד לחיפה - ישנה תכנית שיקום מוסדרת ומתוכננת.
החזון הוא לשמר את החי והצומח, קרי, לשחזר את המצב הקודם בדיוק האפשרי...
תהליך זה גורם לפריחה בעבודות שימור לצדי הכבישים החדשים; שימור הגורם להנאה אסתטית לנוסעים בכבישים הללו.
לאלה התוהים איך מתבצע השחזור ומנין מובאים הזרעים, הפקעות והשתילים של הצמחים "המשוחזרים" – מוקדשת כתבה זו. הרי צמחי- הבר הללו הם אקו-טיפים לאזור (מינים וזנים שהתפתחו במשך עשרות/מאות/אלפי שנים ואופיניים לאזור המסוים).
הצטרפתי בשבוע שעבר לאמנון חכימי ,המבצע בימים אלה את עבודות ההכנה להנחת צינור הגז באזור אליקים, בפיקוחו של מנחם אסף, מנהל התשתיות מטעם הרט"ג במחוז צפון.
לאמנון יש מקצוע מיוחד - איסוף זרעים וגאופיטים.
אין אוניברסיטה או קורס המלמדים את המקצוע הזה; אמנון למד תוך כדי עבודה, כאשר הועסק במחסן הזרעים בקק"ל שבאילנות . 27 שנים הוא בתחום, אוהב את הארץ ואת צמחייתה, ומבלה שעות רבות בכל יום, "מצאת החמה עד צאת הנשמה", באיסוף, בהטמנה, ובשיחזור.
מתוקף כך הוא בקיא במועדי פריחות, מכיר מקומות ליודעי ח"ן, ומוכן לחלוק את הידע עם גולשי אתר "צמח השדה" ועם כל האחרים... .
איך מתבצע תהליך השימור?
אמנון מספר כי בשלב ראשון ישנן עבודות מקדימות אשר במהלכן מסמנים את התוואי, ברוחב של 15 מטר(במקרה של צינור הגז), וסוקרים את הפריחה באזור.
אמנון מגיע לשם עם פועליו, האוספים את כל הגאופיטים, ומעבירים אותם לשתילה בקרקע או לאחסון במקררים באופן זמני.
במקביל, ובהמשך העונה, אוספים זרעי צמחים הגדלים באזור הנתון.
בהמשך התהליך חושפים רובד עליון של כ-30 ס"מ מהאזור ומניחים לצדי התוואי. אדמה זו תפוזר בסיום העבודות, ותהווה שוב את הרובד העליון.
(ההנחה היא כי רוב הצמחים הגאופיטים והזרעים נמצאים ברובד זה.)
לאחר סיום העבודה, ופיזור הרובד הזה, שותלים את הגאופיטים שהוצאו מהאזור, וזורעים בשלהי הקיץ את הזרעים בטכניקת "התזה" מיוחדת שפותחה והוכיחה את עצמה.
לעתים מעבים את הצמחייה באמצעות שתילים שהובאו ממשתלות כגון חישתיל. השתילים טופחו מזרעים שנאספו והיו באינקובציה. זאת, עפ"י החלטת הבוטנאים והגורמים המוסמכים ולפי התקציב
אמנון, איש חייכן (למצלמה הוא שכח לחייך) ונוח לבריות, אוהב את העבודה ואת צמחי הבר.
אז אם תראו מישהו בטנדר עם פנים מחייכות, שאוסף בארגזים כלניות, נוריות, נרקיסים ורקפות (כמה שזה נשמע נורא) - אל תקללו אותו! הניפו יד לשלום;
זה אמנון חכימי.