עדרי הבקר של קיבוץ גונן. השטח היה פתוח, קל לגישה, ונוצרו בו שטחים פתוחים ומוארים, והספלילה התפשטה במשטחים נאים. לאחר מלחמת ששת הימים נפתחו שטחי מרעה חדשים עבור עדרי הבקר ושטחי אחו גונן שמשו פחות למרעה וצמחיית נחלים שתלטנית, כגון פטל וקנה, הלכה וסגרה את פני השטח.
בתחילת שנות השבעים (התאריך המדוייק אינו זכור לי) התפרסם מאמר של יוסי לב ארי ואלי שדות בחוברת "טבע וארץ", שבו הם מספרים על מציאת מין חדש לישראל, ספלילה זעירה,
(H. sibthorpioides) שנמצא באחו גונן. זמן לא רב אחרי כן לקחתי מהספלילה שתוארה על ידם, שאכן נראתה ספלילה בעלת עלים קטנים, והתחלתי לגדל אותה בבית בגיגית מים. תוך זמן קצר גדלה הספלילה לממדים של ספלילה מצוייה. התחלתי לחשוד שייתכן שהספלילה שתוארה כספלילה זעירה אינה אלא "פרט רעב" של ספלילה מצוייה.
שתפתי במחשבותי את יריב עברי ז"ל והתחלנו לחפש ולהשוות ספלילות במקומות שונים. אכן מצאנו באחו גונן, במקומות החשוכים והמוצלים, הרבה ספלילות מנוונות שניתן היה לטעות בזיהוין. פרטים דומים רבים נמצאו על ידינו גם באיי גומא הפפירוס שבשמורת החולה. פרטי רעב שכאלה נאספו על ידי פעמים נוספות, וגידלתי אותם על מנת להשוות אותם ואת פריים עם ספלילה מצוייה שנאספה או נראתה בגולן. במשך לפחות כעשרה סיורים שעשינו, יריב ואני בעניין, לא מצאנו ולו גם פעם אחת, פרטים שיצביעו על אפשרות של מין אחר פרט לספלילה מצוייה. במשך השנים שתפתי בהשגותי אלה את אבי שמידע ואת עופר כהן בעת סיורי רת"ם. לימים, בפגישה עם אלי שדות, העליתי בפניו את האפשרות שאולי ספלילה זעירה הוגדרה כטעות והוא אכן הסכים אתי שכנראה לא היה ולא נברא.
בבדיקה שעשיתי בעשביית האוניברסיטה העברית בירושלים לא נמצא שום איסוף (רקורד) של ספלילה זעירה. בבדיקת הספרות שעשיתי מצאתי שהספלילה החלה להתפרסם בספרות (פלורה, מגדיר חדש זהרי),רק לאחר פרסום המאמר המוזכר לעיל. הספלילה התפרסמה גם במדריך הצהוב של דנין-פיינברון. בשיחת טלפון שערכתי עם אבינועם דנין לאחרונה, סיפר לי שהכניס את הספלילה הזעירה למגדיר בעקבות הפלורה.
לאור הממצאים הללו הגעתי למסקנה שספלילה זעירה כנראה לא נמצאה בישראל ואיננה מין "ישראלי". לקראת פרסום "הספר האדום" כרך ב' אבקש מאבי שמידע לשים לב לנקודה ולא לפרסמה בתור מין של צמחי ארץ ישראל.