לראות את פריחת השושן הצחור וליהנות...
אנו שולחים אתכם בדרך הקלה והמהירה לשוויצריה הקטנה לנחל כלח ולתצפית על הצניר הגדול.
שימו לב: הפריחה תארך ימים ספורים בלבד.
בנחל כלח ובשויצריה הקטנה שבכרמל, מטיילים בכל ימות השנה: בחורף בגלל הפריחה, במאי בשביל השושן הצחור ובשאר ימות השנה, כי ההר "ירוק תמיד" , מוצל, שקט, (נקי) והנוף מהנה ומוסיף חמצן לנשמה!!!!!!!!
ראוי הוא השושן שנצא לטיול רק בשבילו. ההנאה כפולה ומשולשת הודות למסלול המרהיב.
יש מספר דרכים להגיע למקום. בחרנו את המסלול הקצר והברור: מכביש 4 פונים לאחת הדרכים היותר יפות בארץ, דרך נוף המובילה לבית אורן (כביש 721). הדרך צרה ומתפתלת ויש לנהוג בה בזהירות למרות הפיתוי להציץ אל הנוף הנשקף מחלונות המכונית.
מגיעים עד לכניסה לישוב בית-אורן וחונים ליד אורוות הסוסים. שלט קטן מורה: "חניון פיתולים" ועליו סימון שביל אדום .
לא שוכחים להצטייד במצלמה, במים, בכובע ובמעט צידה לנשנוש.
משך המסלול בין שעתיים לשלוש, בהליכה נינוחה, הלוך ושוב באותה דרך. המסלול נח וקל, מתאים לכולם ( לא לעגלות ילדים).
כולנו מכירים את פרח השושן הצחור האצילי והריחני מה"ואזה" בסלון; לראות אותו פורח בנוף ארצנו הים-תיכונית זו הפתעה וחוויה!!
באתר מספרים לנו על הפרח:
"השושן הצחור הוא אחד הצמחים היפים ביותר שמקורם במזרח הים התיכון אשר נפוצו ע"י האדם לרחבי העולם. צמח נדיר המופיע בבר בין סלעים על רכס הכרמל ובגליל העליון. מוקיריו עולים אליו לרגל בכל אביב בזמן הפריחה."
בעל בצל גדול המצמיח בסתיו שושנת עלים, ובחורף עמוד תפרחת גבוה (עשוי להגיע מעל 2 מ') הנושא לאורכו עלים סרגליים בצבע ירוק בהיר. בראש עמוד התפרחת מספר פרחים גדולים דמויי משפך המופנים לצדדים. הכותרת לבנה בעלת שש אונות מחודדות. במרכזה 6 אבקנים בעלי זירים ארוכים ומאבקים בולטים המפזרים אבקה כתומה, וביניהם עמוד עלי ארוך. הכותרת סימטרית ושש אונותיה יוצרות צורת מגן-דוד.
הצמח נמצא בסכנת הכחדה. בין הגורמים לכך ניתן למנות את הקטיף והעקירה המסיבית שהתרחשו בעבר ואת סגירת החורשים בעקבות הפסקת הרעייה, אשר גורמת הפחתה בעוצמת האור שמגיעה לצמחים.
הפרח שושן מוזכר במקורות ישראל. החוקרים אינם תמימי דעים לגבי הזיהוי עם השושן הצחור היום. הפרח היפה שימש לעיטורי מטבעות בעולם העתיק ולעיטורים אמנותיים שונים.
"כשושנה בין החוחים כן רעייתי בין הבנות"...(שיר השירים ב',א') תואם את התיאור של צמח יפה ובולט בין שיחי החורש הקוצניים. אך "שושנת העמקים" המרמזת על מקום גידולו של השושן שלא בהר, איננו מתאים לתיאור בית גידולו של מין זה דווקא.
במדרשים מזהים חז"ל את ריחו הטוב של השושן ומשווים אותו לישראל המקיימים את המצוות. מדרש רבה מזכיר פעמים מספר את השושן בהקשרים אלה" מה שושנה זו ניכרת בין העשבים כך ישראל ניכרים בין האומות"...
פרח השושן הצחור הנחשב לסמל הטוהר והיופי קיבל מקום חשוב באמנות הנוצרית של ימי הביניים וצויר בהקשר קדושה וטוהר. פריחתו הלבנה המופיעה בעונה קצרה באביב היא ככל הנראה המקור לכך שבמסורת הנוצרית מזהים אותו עם מריה אם ישו וקוראים לו על שמה Madonna Lily. זאת הייתה הסיבה לכך שבתקופת הצלבנים הוא נעקר בכמויות גדולות, נשלח לאירופה ונתקבל שם כצמח קישוט."
נחזור למסלול.
אתם צועדים בשביל רחב ונוח בתוך חורש ים-תיכוני מוצל שהשלד שלו מורכב מעצי אלון מצוי, אלה, ער אציל, קטלב, כליל החורש, שיחים, בני –שיח ושרכים. המסלול קל ומשלב נוף אופייני לאזור, ותצפית לוואדי היפהפה ול"שוויצריה הקטנה" המאופיינת במצוקים מרהיבים ובצנירים, שהם שקעים אורכיים בסלע בצורת חצי צינור הנוצר עקב פעילות מים.
אמנם רוב פרחי החורף סיימו לפרוח, ורובם בשלב חניטת הפֵּרות, אך יש פריחה של צמחים פחות מוכרים, בעלי שמות "ייחודיים ומוזרים".
מיד בתחילת המסלול ס תבחינו בצדי השביל ב: חרחבינה מכחילה, צלע שור חרוזה, אשבל מופסק , וכנפה חרוקה .
לא נסבך אתכם יותר עם השמות הללו, הרי אנו בדרך לראות את פריחת השושן הצחור.
ממשיכים בשביל המסומן אדום, כאשר העיניים מכוונות לרום המצוק. הראשון שיזהה לאחר כחצי שעת הליכה איטית את פריחת הקבוצה הראשונה של השושן – בגובה של כ 6 מטר מעל השביל- יכריז: מצאתי!!!!!!!!!
עלו בזהירות והנציחו אותו במצלמותיכם.
כותבת שלומית ברנע שהתלוותה למרדף קבוצתי אחרי השושן:
"חמישה איש דולקים אחר השושן הצחור: שלושה מהם ידענים מומחים ושתיים מלוות אותם. נהנות מיופיו של הכרמל המוריק, ממזג האוויר הנפלא ומשפעת הצמחים והפרפרים. קצב ההתקדמות – שני מטר בשעה: האם זאת געדה כרתית או מפושקת? אשבל ארצישראלי או מוערק? שלושת הידענים בודקים, מפשקים עלים, בוחנים שחלות. את המגדיר שכחו בבית. אין דבר.
מצלמים מכל הזוויות ובכל התנוחות, ובבית יגדירו. מן האגף הפחות-מומחה נשמעת הצעה: "במקרה של ספק, אפשר לומר מצוי."
מיותר לציין שאין תגובה להצעה...
וכדאי לומר כמה מילים על נחל כלח. הוא קרוי על שם ואדי כליח, מסעיפיו של נחל גלים היורד אל הים התיכון בגבול כפר גלים.
ואין קשר לַכֶּלֶךְ המצוי, שעמודי התפרחת שלו מיתמרים לגובה רב.
חיפשתם קשר בין שמו של הנחל לביטוי "אָבַד עָלָיו הַכֶּלַח"?
אין קשר. המילה כֶּלַח נזכרת פעמיים בספר איוב, ומשמעותה סתומה.
(אגב, מילים סתומות כאלה נקראות מילות כלח.)
הבלשן ד"ר ניסן נצר מציע: אבד עליו כָּל לַח, דהיינו נֵס לֵיחוֹ.
אבד עליו הכלח – התיישן מאוד ואינו רלוונטי עוד.
אך לא אבד הכלח על הנחל היפהפה ועל השושן הצחור.
חבורות-חבורות, בסדקים על קירות הסלע, ובין הסלעים: פרטים מקסימים, רעננים, במלוא פריחתם. אחד משלושת המומחים מספר לנו שהצלבנים אספו את בצליו בחריצות, ואם לא נכחד השושן לגמרי, הרי זה רק בגלל העובדה שלא הגיעו למקומות החבויים. איזה מזל!"
ראיתם וצילמתם....
אתם ממשיכים בדרך הנוף הלאה בשביל שיוריד אתכם לצומת ולגשר הנמצא מעל הערוץ, ומתחברת לנחל גלים (שביל כחול) .
לאורך המסלול פורחים בין השאר יערה איטלקית, פיגם מצוי, געדה כרתית, געדה מפושקת, ספלול מטפס וחבלבל סורי.
בצדי הגשר המוצל, מעקות נוחים לישיבה, המזמינים לנוח, לשתות ולנשנש.
מחכה לנו תצפית נוספת ואטרקציה.
ממשיכים בשביל האדום –כחול שמאלה לכיוון מערב, ולאחר כמאתיים מטר,
מתגלה תצפית נוף נפלאה על ערוץ הנחל ועל הצניר הגדול.
מי שישא עיניו (לכיוון דרום-מזרח), לראש ההר הגבוה - בתנאי שראייתו 6-6 - יבחין בפריחה של פרחי שושן רבים.
מכאן חוזרים בדרך היפה שבאנו בה, אל המכונית המצפה במגרש החניה.
בקשה: המקום נקי; סייעו גם אתם לשמירת הניקיון במסלול המקסים הזה.