פירושים רבים ניתנו לביטוי זה, להאנשת תכונותיהם של אילנות ולהשוואתם לבני אדם במקורותינו.
לעיתים כמטפורות לחיי האדם ולתכליתו בעולם, לקשריו המשפחתיים לשורשיו וכו.
בהמשך מספר קישורים לעניין זה.
חיפשתי הסבר לצמידות הביטוי: "כי האדם עץ השדה" בהקשר של יציאה למלחמה (על כיבוש הארץ) ועל איסור כריתת עצים ועצי פרי בפרט בעת מצור על עיר.
לא מצאתי פתרון מניח את הדעת עד כה.... למייל האתר (צור קשר)
אברהם הציע את ההסבר הבא:
פשט המקרא:
יש לקרוא את המשפט עם סימן תמיהה, או שאלה רטורית: "כי האדם עץ השדה, לבא מפניך במצור !?", כלומר, המלחמה היא בין בני אדם, ואל לנו לערב את העצים.
כי האדם עץ השדה!?
תשובה: לא!,
לכן אל תכרות את עצי הפרי של האויב, ואת עצי הנוי, רק מה שאתה נצרך.
זו ההלכה, וזה הפשט.
נשמח לקבל הסבר או פרשנות חדשה ושונה ולפרסמה באתר (הסברי הפרשנים המסורתיים מופיעים הקישורים בהמשך)
כי האדם עץ השדה האמנם?
הסבר הוליסטי - פנג-שווי - ירוק משהו ....
ערכים
לא נוכל לסיים בלי לכתוב את מילותיו של השיר היפה של נתן זך
כי האדם עץ השדה :
כמו האדם גם העץ צומח
כמו העץ האדם נגדע.
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה.
כמו עץ השדה.
כי האדם עץ השדה.
כמו העץ הוא שואף למעלה
כמו האדם הוא נשרף באש.
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה.
כמו עץ השדה.
אהבתי וגם שנאתי
טעמתי מזה ומזה.
קברו אותי כחלקה של עפר
ומר לי, מר לי בפה.
כמו עץ השדה.
כי האדם עץ השדה.
כמו העץ הוא צמא למים
כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה.
כמו עץ השדה.