לכל אחד מארבעת המינים יש ייחוד במראה ובתכונות. הבולט במראהו מבין הארבעה הוא הלולב.
מתברר שלא רק מבחינה המראה הלולב הוא הדומיננטי; אעפ"י שהמצווה מורה לקחת ארבעה מינים, הברכה היא: "אשר קדשנו..וצוונו, על נטילת ל ו ל ב ".
מסכת "סוכה", הדנה בארבעת המינים, מתייחסת אל ארבעתם בשם לולב. "בראשונה היה ל ו ל ב נטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד".
נוסף על כך קיימת מצווה מיוחדת בארבעת המינים הנקראת "נענוע". גם כאן המשנה מתייחסת רק ללולב "... שכל העם היו מנענעים את ל ו ל ב י ה ן...."
קשר מעניין בין נענוע לבין לולב ניתן למצוא כאשר דוד מעלה את ארון ברית ה'. העם מלווה אותו "בתפים ובמנענעים ובצִלצלים" (שמ"ב ו ג).
חז"ל מפרשים את המלה "מנענעים" ככפות תמרים.
כפות התמרים מופיעות גם בחנוכת המקדש, "בהלל ובכפות תמרים" שעשו החשמונאים. (מתקופה זו גם קיימים מטבעות ניצחון "לגאולת ציון" עם תומר.)
מדוע דווקא ה ל ו ל ב זכה להבלטה מכל הארבעה ?
אנסה לענות על שאלה זו במספר מישורים:
חג הסוכות הינו זיכרון לישיבת בני ישראל בסוכות במדבר. "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" (ויקרא כג מג). רבי עקיבא ורבי אליעזר נחלקו: מה פירוש "סוכות"? רבי עקיבא אומר: הכוונה לענני כבוד. רבי אליעזר אומר שהכוונה לסוכות ממש.
לאור העובדה שהתמר הינו צמח אופייני למדבר, הרי שאם נלך לדעתו של רבי אליעזר, סביר להניח שעשו את הסוכות מענפי עץ התמר.
כלומר, כפות התמר נמצאות בעיקרו של חג, בסוכה.
הלולב הינו "נציג" שבעת המינים בארבעת המינים.
כמו כן עלינו לזכור שלבד מהיות חג הסוכות זכר לישיבה בסוכות בזמן המדבר, הוא גם החג שהביאו בו את ביכורי שבעת המינים.
מבין ארבעת המינים, הלולב (שמוצאו מהתמר) הוא הנציג היחיד הנמנה גם עם שבעת המינים
הצמח הראשון מארבעת המינים שפוגש עם ישראל היוצא ממצרים לכיוון ארץ ישראל הוא עץ התמר. מאוחר יותר יפגוש בתחנה הבאה, אילים, עם ישראל פוגש שוב את עץ התמר: "שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים" (שמות טו כז).
מעבר לחשיבות הרבה של עץ התמר בראשית דרכו של עם ישראל,
עץ התמר הגדל במדבר וביובש ,מהווה סמל של תקווה לאדם גם במקום שנראה ללא תקווה.
לתמר יש ייחודיות נוספת, כפי שמתואר ב"מדרש רבה".
כל חלק מחלקי העץ יש בו תועלת. "חריות לסיכוך, סיבים לחבלים, סנסנים לכבוד, שפעת קורות לקרות בהן את הבית..." ועוד: הפרי המתוק נאכל, חרצני התמרים משמשים כתוספת למאכל גמלים והעלעלים משמשים לקליעה סלים.
"מדרש רבה" ממשיך ואומר: כמו בתמר כך בעם ישראל, כל אחד מצטיין בייחודיותו הטובה.
ונראה לי שפירוש זה יפה מאוד, אך יש כאלה שצריך להתאמץ קצת יותר כדי לראות את ייחודם הטוב ...
לולב עקום פסול על פי דין למצוות ארבעת המינים. גם בכך יש משהו שאדם יכול ללמוד .
לולב שעליו נפרדו זה מזה, במיוחד בראשו, פסול. גם מכך יכולים ללמוד על הצורך באחדות,על הפְּסול שבפירוד ועל הדגש המיוחד בעניין זה, כלפי אלה היושבים בראש.
עץ התמר מיתמר אל על, כפותיו פרושות ככפותיו של אדם בעת התפילה. יחד עם זה, שורשיו עמוק באדמה.
דומה העץ לסולם מחלום יעקב: "סולם מצב ארצה וראשו מגיע השמיימה" (בראשית כח יב).
מכאן ניתן ללמוד, שלא ניתן להגיע לשמים בלי להיות על הארץ בבחינת "אין קמח אין תורה". ויותר מכך, כבר אמרו חכמינו: "תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עוון".
הלולב, כנציגו של עץ התמר, עומד ושותק בין יתר "אחיו ", גם משתיקתו יכולים ללמוד הרבה דברים טובים למשך כל ימות השנה.
כתב אורי אופיר
יש הלוקחים את ארבעת המינים לכיוונים מעניינים
ארבעת המינים כסמל להרכב הישראלי
על ארבעת המינים באתר צמח השדה!!!
חג שמח מצוות האתר