אם נעיין בסיפור מכירת הבכורה של עשו ליעקב, יראה הדבר בעיננו כאירוע קטן מנוף ילדותם. אך מזווית ראיה רחבה ומעמיקה יותר, מתברר שהספור הזה הינו עקרוני וחשוב מאוד, למעשה אחת החוליות החשובות בהתהוותה של האומה הישראלית.מה שמדהים ביותר הוא שהציר של סיפור זה הינו לא פחות ולא יותר אלא נזיד ע ד ש י ם - תבשיל עדשים.
למעשה בסיפור הזה קיימות שתי דמויות רקע: יצחק ורבקה. שתי דמויות עיקריות:יעקב ועשו. שני עצמים: האחד מופשט וחשוב ה"בכורה", השני מוחשי ובעל ערך קטן מאוד "נזיד ע ד ש י ם ".
כל ספר בראשית הולך באותה מגמה. סיפור הדורות, תוך הבלטה של האישים המהווים את שורש עם ישראל.
לנח היו שלושה בנים:שם, חם ויפת. שם בלט משלושתם.
לאברהם נולדו :ישמעאל ויצחק. יצחק בלט משניהם.
ליצחק נולדו: עשו ויעקב ובשניהם עוסקת פרשתנו.
ההתמודדות בין השניים מתחילה בטרם נולדו, "ויתרוצצו הבנים בקרבה ", על כך אומר רש"י ,שהייתה עוברת ליד בית מדרש, יעקב מפרכס לצאת. כשהייתה עוברת ליד בתי עבודה זרה , עשו מפרכס לצאת.
ההתמודדות אינה פוסקת ,ממשיכה גם בעת הלידה. יעקב אוחז בעקב אחיו כדי למנוע את יציאתו ראשון. מכאן קיבל את שמו יעקב.
השוני המהותי בין שניהם גם נראה בילדותם. עשו "איש ציד איש שדה ". יעקב "איש תם יושב אוהלים". מעניין כאן תרגום אונקלוס בהשוואה לעברית בת ימנו.שדה מתורגם ל-חקלא (חקלאות).יושב אוהלים מתורגם בית אולפנא (אולפנה ).
השוני בין שני הבנים קיבל את חיזוקו גם מכוון ההורים. כאשר יצחק אהב את עשו ורבקה אהבה את יעקב. השוני בתמיכת ההורים נובע כנראה גם מהרקע השונה בה גדלו יצחק ורבקה. יצחק מבית אברהם ניחן בצדיקות. רואה את הסיכוי לטוב מכוון עשו .רבקה מבית בתואל, הייתה קשורה יותר לאפרוריות העולם, לכן העריכה את תכונותיו התמימות של יעקב.
ההתמודדות בין יעקב ועשו ממשיכה בכל עת ,כאשר ליעקב ברור, שה"בכורה" זו זכות מיוחדת לשרת את ה' ושאחיו עשו אינו ראוי לה.
לאור כך נראה שיעקב ניסה למצוא את העת המתאימה , בה יוותר אחיו על הזכות הזו.
ההזדמנות הזו נוצרה ביום פטירתו של אברהם. יש אומרים שאברהם נפטר בטבת ומרומז בתורה " תקבר בשיבה טובה".
ביום פטירתו הכין יעקב נזיד עדשים. כדי להברות את האבלים (ונוהגים אבלים לאכול דווקא עדשים, בגלל צורתם העגולה, שיש בכך רמז על גלגלו של עולם )
(בימים עברו נהגו לאכול יותר מאכלי קטניות מאשר לחםודגניים כמו בימינו)
למרות היות יום מותו של אברהם ,יום קשה במיוחד, מה שמעניין את עשו בשובו מהשדה זה רק הוא עצמו, "הלעיטיני " במילים אחרות , בצורה בוטה,אומר עשו ליעקב שפוך לפי את האוכל !
עשו כל כך טרוד ברעבונו שאין הוא מזהה את התבשיל שלפניו אלא קורא לו לפי המראה "האדום האדום הזה".
מאחר ואדם ניכר בכעסו, יש גם בדבר הזה כדי ללמד על אופיו הדומיננטי של עשו ומכאן נגזר שמו אדום (ולא מכך שהיה אדמוני כבר כשנולד).
במהלך השיחה בין עשו ויעקב, יעקב מספר לעשו מה טיבה של ה"בכורה", עשיו מבין שהיא אינה בשבילו. "הנה אנוכי הולך למות" איני מעוניין בתפקיד היכול לגרום למותי.
בסיומו של האירוע ,עשיו לא רק שאינו מודה ליעקב על מה שנתן לו לאכל,אלא מוסיף מספר מילים בוטות כלפי הבכורה "ויבז עשו את הבכורה". גם זו עדות חותכת לגבי כך שעשו אינו רוצה ואינו מתאים לתואר ה"בכורה".
הבכורה הייתה כל כך לא חשובה לעשו, שהוא מכר אותה ,לא בעד חופן זהובים, אלא עבור מעט מאוד, עבור נזיד ע ד ש י ם.
כתב אורי אופיר
מתכונן לנזיד עדשים
ועוד מתכון