מכיוון שבאתר יש לנו מדור הנקרא: "נזכר במקורות"... אנו משתפים פעולה עם פורטל הדף היומי בנושא פרשנות וזיהוי צמחים המוזכרים בתלמוד. ד"ר משה רענן מתמודד עם אתגר זיהוי הצמחים ובעלי החיים הנזכרים בתלמוד בהתייחס לסוגיא שבה הם מופיעים ואנו יוצאים נשכרים !!!!
לפי שתפליגו לקרוא את כתבתו ראו לדוגמא את הצמחים הבאים, שימו לב גם לקישורים שבשמאל הדף.
סירה קוצנית
צלף קוצני
"במשך יותר מ – 1,500 שנה מהווה התלמוד מרכז עיסוקם הרוחני של יהודים בכל רחבי העולם. דורות רבים של תלמידי חכמים בנו סביבו מאגר אין סופי של ספרי פרשנות, הלכה ואגדה והתפתחו אסכולות שונות ומגוונות של דרכי לימוד והוראה. מאגר זה כולל בתוכו תחומי ידע מגוונים המלווים את העיסוק המרכזי של התלמוד שהוא פרשנות, מנקודת מבט הלכתית, למצוות המופיעות במקרא ובמשנה. תחומי ידע אלו כוללים מדרשים, היסטוריה, גיאוגרפיה, אסטרונומיה, מתמטיקה, מדעי החיים ועוד. הזמן שחלף מאז חתימת התלמוד ונדודיו של עם ישראל בגלות גרמו לכך שהרבה מהמושגים המופיעים בתלמוד אינם מוכרים ובכללם שמות הצמחים ובעלי החיים המופיעים בו. היו ניסיונות רבים לשחזר את מושגים אלו ולהתאימם לידוע בתקופתם ובמקומם הגיאוגרפי של החוקרים כמו למשל מילונו של רבי נתן בן רבי יחיאל מרומי (1035 - 1110), "הערוך", אך מרבית ניסיונות אלו היו חלקיים ואינם נגישים ללומד בן זמננו בעיקר בגלל בעיות שפה.
ייסוד מפעל הדף היומי (מחזור לימוד של הש"ס כולו הנמשך כ – 7.5 שנים בקצב של דף תלמוד ביום) על ידי הרב מאיר שפירא מלובלין בשנת תרפ"ג (1923) פתח צוהר רחב לעשרות אלפי יהודים ללימוד שיטתי ועקבי ומפגש עם הש"ס כולו. מפעל זה הביא למהפכה במספר לומדי התלמוד ומעיסוק המוגבל למספר מצומצם של חובשי בית המדרש ויחידי סגולה הפך הלימוד לנחלת רוב שדרות הציבור התורני. לימוד זה הביא להתפתחות זן חדש של לומדי תורה המוצאים בגמרא לא רק משמעות דתית של מצוות "תלמוד תורה" אלא גם כר נרחב להרחבת ההשכלה התורנית והכללית. לומדים אלה המגיעים מתחומי עיסוק ומקצועות מגוונים, ולא מעולמה של תורה, מביאים איתם עושר של נקודות מבט חדשות. ניתן לתאר את התהליך כמעבר מלימוד ל"עומק" ללימוד ל"רוחב". מגמה זו הביאה בעקבותיה גל של התעניינות במושגים הכלליים המלווים את סוגיות הש"ס והרבה מאמץ מחקרי הופנה לכיוונים אלו.
כמשתתף בשיעור דף יומי ומרצה במכללות להכשרת מורים לטבע מצאתי את עצמי נשאל פעמים רבות על ידי חברי לשיעור, לפשר תופעות שעלו במהלך הלימוד, ונראו במבט ראשון כמשוללות כל יסוד ריאלי. במהלך השנים גיליתי להפתעתי שבמקרים רבים מאד בדיקה מעמיקה יותר מגלה שלחז"ל הייתה הכרות טובה ומפורטת עם אספקטים רבים הקשורים לצמחים ובעלי חיים במשק האדם ובטבע. ברור לי שהם היו קשורים היטב לסביבתם, שהייתה בעיקרה חקלאית, ועין בוחנת תוכל לזהות את קשר זה המשתקף היטב בספרות חז"ל. הטענה שאני מעלה כאן עומדת, לכאורה, בסתירה לתדמית הפוכה המתקבלת מעיון במספר מצומצם של מקורות הנראים משוללי כל יסוד. אני מניח שבמקרים מסוימים הם אימצו מיתולוגיות שהיו מקובלות בזמנם ו/או השתמשו בתיאורי טבע באופן מטאפורי אך ככלל אין ספק שהם הכירו את הנוף מסביבם.
בגלל חשיבות הנושא אני רוצה לחזור ולהדגיש שאמנם ספרות חז"ל כוללת גם התייחסויות שאינן מתאימות למציאות הידועה לנו היום אך מספר הדוגמאות ההפוכות עולה עליהן בהרבה. אני מסיק מכך שבצד הידע הרב שלהם על סביבתם הקרובה הם השתמשו גם ב"ידע המדעי" שרווח בתקופתם שמטבע הדברים לא עולה בקנה אחד עם הידוע לנו היום. לאחר לבטים שנמשכו שנים החלטתי שלא "לשפוך את האמבטייה עם התינוק" ולרכז מאמץ לבדיקת הריאליה של תופעות טבע המוזכרות בספרות חז"ל תוך מודעות לכך שייתכן ובצידן מופיעות גם תפיסות שגויות, אגדות ומיתולוגיות שונות.
באופן פרדוקסלי עיון זה בתלמוד, שנכתב לפני כ – 1,500, דורש שימוש בשתי טכנולוגיות שהתפתחו בשני העשורים האחרונים – האינטרנט והצילום הדיגיטלי. המשימה שנטלתי על עצמי דורשת נגישות למאגרי מידע רבים ומגוונים משום שטווח הנושאים המופיעים בתלמוד הוא עצום. העבודה דורשת נגישות למאגרי מידע מדעיים כמו גם מאגרי מידע תורניים. משימה זו שהייתה דמיונית עד לפני שנים לא רבות הפכה, עתה, להיות מציאותית יותר. אמצעים אלו מאפשרים נגישות ל"חומרי הבניין" של המאמרים הן בספריות והן במאגרי מידע רלוונטיים כמו למשל אתר "צמח השדה" המספק למאמרים צילומים ומידע או "התלמוד המבואר" בהוצאת מכון שטיינזלץ. צילומים רבים נתרמו על ידי צלמים ברחבי הארץ שהדרך אליהם עברה, גם היא, דרך האינטרנט. לפני כשנה התחלתי להציג את תוצאות איסוף החומר במדור "החי והצומח בתלמוד" ב"פורטל הדף היומי". המאמרים מופיעים על פי סדר לימוד הדף היומי וכך הלומדים שנתקלו בשם או תופעה שאינם מוכרים להם עשויים למצוא הסבר בפורטל. קשר זה עם הקוראים (בניגוד להוצאת ספר) מאפשר למאמרים להתפתח באופן מתמיד כתגובה להערות והארות הקוראים ומציאת חומרים חדשים.
כאמור, מחזור הלימוד נמשך כ – 7.5 שנים ולא נותר לי אלא להתפלל שאכן אצליח להגיע לקו הסיום בהצלחה".
ד"ר משה רענן - מרצה במכללה ירושלים לבנות ובמכללת הרצוג
"החי והצומח בתלמוד"
"פורטל הדף היומי"