צלף קוצני הוא שיח קוצני גדול (50 עד 200 ס"מ), מסתעף וסבוך. הענפים קשתיים, ענפים צעירים צבעם ארגמן. בבסיס כל עלה יוצא זוג קוצים מאונקלים, אכזריים. העלים ואף קצות-הענפים נושרים בחורף. העלים בשרניים עד סחוסיים, מכוסים קרום-שעווה. הם עגולים ובראשם קוץ קטן, גונם ירוק או נוטה לארגמן.
צלף קוצני פורח כמעט חצי שנה, מאפריל עד ספטמבר. הפרחים בודדים, גדולים, בלתי נכונים, ריחניים מאוד. קוטר הפרח 6 ס"מ. 4 עלי הכותרת ערוכים ב-2 זוגות, ככנפי פרפר. הקדמיים נפרדים זה מזה בחלקם העליון, האחוריים צמודים זה לזה וכן לצופן שבבסיסם. הם מקומטים–גלוניים במקצת. האחורי מבין 4 עלי הגביע גדול מיתרם וקעור, ניצב מול עלי הכותרת האחוריים הצמודים לצופן, יוצר מאגר מוגן לצוף. המאביקים הם גם דבורים שונות, וגם רפרפים ועשים, הפעילים בלילה. האבקנים רבים (70–120), זיריהם לבנים בבסיסם וגונם הופך בהדרגה לורוד-רענן כלפי ראשם. המאבק ורוד עם עורקי-אורך. השחלה נישאת על עוקץ ארוך (גינופור), שגם הוא, כזירי האבקנים, לבן בבסיסו ו-ורוד רענן בראשו. הפרח נפתח בשעות אחרי הצהריים המאוחרות, נשאר פתוח 16–18 שעות, נסגר למחרת בצהריים. פתיחתו מהירה, אפשר לעקוב אחריה: תחילה נפשקים עלי-הגביע, אחריהם נפרשים בהדרגה עלי הכותרת. האבקנים, שהיו גלולים, מתיישרים בתנועת מזרקה. תוך שעה עד שעה וחצי מתגלה הפרח בכל הדרו. לאחר ההאבקה מתפתחת השחלה לפרי עסיסי מלפפוני עד אגסי, הנישא על עוקץ ארוך. הזרעים שחורים, מופצים על-ידי ציפורים ונמלים.
צלף קוצני גדל בקירות-אבן, צוקים, גדרות-אבן, קירות-טראסה, ערימות-אבנים וקרקעות דלות, ובמיוחד בקרום של גיר קשה על גבי גיר רך. הוא נפוץ בכל אזורי החבל הימתיכוני ובשוליו, ואף למדבר יהודה ולצפון הנגב יגיע. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון, והלאה מזרחה למערב אסיה.
כפתורי-פרחים, פירות צעירים, ענפים צעירים ועלים של צלף למיניו מוחמצים ונחשבים כתבלין משובח. ענף שהוסרו ממנו כל אבריו פרט לקוץ מאונקל אחד – שימש ל"דייג" של עלוקות מן הגרון.
הסוג כולל 350 מינים, בארץ 5. העלים פשוטים ותמימים, בבסיסם יוצאים קוצים מאונקלים. הפרח גדול, הסימטריה שלו דו-צדדית. אחד מ-4 עלי הגביע גדול מיתרם, קעור. 4 עלי-כותרת, מתוכם 2 אלה הסמוכים לאותו עלה-גביע גדול צמודים זה לזה ויוצרים מאגר לצוף. האבקנים רבים וארוכים, צבעוניים ובולטים לעין. השחלה נישאת על נושא-פרי (גינופור), תכונה הנחשבת לפרימיטיבית. הפרי מתפצל לאורכו (יש אומרים כי זה מקור השם צלף, חילוף אותיות מ-פצל) וקליפתו נגללת אחורה.
הוא גדל אף בסדקי-סלעים ובין אבני כתלים, קירות-טראסות וגדרות-אבן, ולך תשרש אותו משם.
כתב מייק לבנה