מהעץ המפואר נשארה תזכורת; האדם יכול להחיות וגם להמית.

 ניתן להסבירה בשלוש אפשרויות.

1 נטיעה מתוכננת לצורך כל שהוא ? לא סבירה כי בתרבות הערבית המסורתית לא נוטעים חרובים.

2 התפתחות מקרית של נבטים סביב עץ אם קדום ? אולי. אלא שאין שם עצי נקבה ולא סביר שמזרעים יתפתחו רק עצי זכר ועוד במעגל כ''כ סדור.

3 אפשרות אחרת, קיצונית כשלעצמה בגלל ההיקף הגדול, 21 מטר ! היא, שהמעגל נוצר משך מאות שנים של התפתחות חוטרים במעגלים ההולכים וגדלים סביב הגזע הקדמון והחוצה. (בדיקת ד.נ.א. עשויה לאשש או לסתור אפשרות זו) ואם כך, זהו מקרה מיוחד במינו של מעגל מחוטרים ולא מנצרים.

בארץ כמה מינים העשויים לפתח מעגלי נצרים מהשורשים, בהם:
אולמוס שעיר, שיטה מלבינה זית ועוד.
הזית, בהשוואה לאחרים בולט מאד. מעגל גזעי משנה בהקיף של 10 מ' ויותר עשוי להתפתח מיד לאחר שריפה או מפגע אחר.

התופעה או ליתר דיוק דומה לה, קיימת למעשה גם במינים אחרים המשתקמים מחוטרים ולא מנצרים. לדוגמה: אלון מצוי שנשרף או נכרת עשוי להנץ מצוואר השורש 5-7 חוטרים ויותר, היוצרים בצמוד לגזע שנשרף מעגל מצומצם שהקיפו רק מעט יותר מהקיף הגזע המקורי.
מעגל בהיקף 2-3 מטר ויותר, עשוי להתפתח בעקבות רצף של שריפות\כריתות ולמראית עין מעל פני השטח, נראה לעיתים כי מדובר בעצים שכבר נפרדו מגזע המקור. כך כרגיל גם בחרוב.

במקרה הנידון השאלה היא, איך (אם בכלל) נדדו החוטרים מרחק של 4-5 מטר מהמקור אל מקומם הנוכחי ? אולי, בדומה לאלת המסטיק* תתכן גם בחרוב השרשת חוטרים בתנאים מסוימים בטבע והמשך התפתחות המעגל היא רק שאלה של זמן, הרבה מאד זמן !

כך או אחרת, התופעה בגילון התקיימה בשלמותה עד לאחרונה. ב 2008 מצאנו כי נשרפו שני גזעים והשנה נשרפו עוד ארבעה. מהעץ המפואר נשארה תזכורת; האדם יכול להחיות וגם להמית.

ככל שאני יודע, העץ לא היווה מוקד פולחן (עץ מקודש) במהלך המאה ה 20 על אף שבקרבתו קבור שייח' טוהאמי הזוכה בעשור האחרון לתשומת לב ולקדושה. לפחות מ1948 ועד לאחרונה לא היתה בעץ שום פגיעה, גם לא ע''י הרועים שהרביצו בצילו את צאנם ובקרם עד לפני כעשור.

בקרבת מקום היו לאחרונה אירועי שריפה דומים גם בעצים המקודשים של שייח' סריס

ואם כך אולי האשמה במאמינים המודרניים שאינם מתאמצים להזהר באש ?

*ראה י.סלע 'שינויים בהרכב הצומח בשמורת לימן' 'מערבו של גליל' החוג האזורי לידיעת הארץ, ג.מ. 1980
יגאל סלע
חיפה, מרץ 2011