חלקם אכילים, חלקם צנועים וחלקם יפי פרחים. כולם מאופיינים בבצל בעל גלדים ובתפרחת סוכך - בה כל הפרחים צומחים מנקודה אחת.
ד"ר פניה קולמן ז"ל, שהיתה חוקרת נודעת של מיני שומים באוניברסיטה העברית ומומחית עולמית לסוג זה – לימדה אותנו את זיהוי המינים השונים בארץ ובכל המזרח התיכון. עלון רתם 15 שכתבה, מוקדש כולו לסוג שום.
שום שחור (Allium nigrum) מוזכר בספרות כמין רחב-תפוצה בארץ, בעל צורות וצבע שונים ובתי גידול מגוונים. בבדיקה של אוכלוסיות מין זה, חשדתי שלא מדובר במין אחד. בתיווכו של פרופ. אבינועם דנין מהאוניברסיטה העברית, יצרתי קשר עם ד"ר ריינהרד פריץ', המומחה העולמי לשומים אלה ממכון ליבניץ לגנטיקה של צמחים בגטרסלבן. החלטנו על שיתוף פעולה.
את שומי הבר הללו אספנו באישור של רשות הטבע והגנים וגידלנו אותם אצלנו בגן הבוטני, למדנו את תכונותיהם וגם על בתי גידולם בטבע. במקביל שלחתי דוגמאות עלים לד"ר פריץ' לאנליזות מולוקלאריות.
התוצאות לא אחרו להגיע:
נראה כי מה שנקרא בארץ שום שחור הוא למעשה שלושה מינים, השונים בצורתם, במבנה הגנטי שלהם וגם בבית גידולם. המשמעות היא שמין רחב-תפוצה הפך להיות 3 מינים צרי תפוצה, נדירים ובסכנת הכחדה.
שלושת המינים הם :
1. שום שחור שתואר כמין חדש למדע, שמו העברי לא שונה ושמו המדעי החדש הוא : Allium basalticum. זהו צמח גבוה בעל פרחים קטנים בצבע לבנבן ושחלה שחורה מבריקה. שום שחור גדל בארץ בבזלות הגולן והגליל המזרחי (מכאן שמו המדעי החדש) ובעבר גדל גם בעמק יזרעאל ממנו נכחד. מחוץ לגבולות הארץ תועד רק באתרים בודדים בירדן, לבנון ובסוריה. על תפוצתו ההיסטורית של מין זה וזאר המינים למדנו מאיסופים הנמצאים בעשביה הלאומית באוניברסיטה העברית וגם בעשביית ג'נבה.
2. שום הגליל תואר כמין חדש למדע. מקור שמו העברי לקוח מכתביה של פרופ. נעמי פיינברון ז"ל. שמו המדעי החדש הוא Allium meronense. זהו צמח נמוך עם פרחים לבנים צחורים וטבעת ארגמנית ברורה העוברת לאורך הבסיסים של זירי האבקנים וגם שחלתו שחורה ומבריקה. זהו צמח של גוש הר מירון (מכאן שמו המדעי החדש) ודרום לבנון, אשר לאחרונה נמצא גם בחרמון הנמוך.
3. שום החוֹרָשִׁים (בקרוב באתר צמח השדה) Allium dumetorum צמח גבוה ורוד-פרחים בעל עלים רכים דמויי סרט. הוא נמצא בַּחוֹרָשִׁים של אגן נחל יגור וזהו צמח בלעדי לכרמל ! שום זה תואר בעבר וקיבל חזרה את מעמדו כמין עצמאי.
מעניין ששום שחור "האמיתי" Allium nigrum שונה מכל המינים המקומיים הנ"ל. הוא צמח ים-תיכוני של שדות חקלאות מסורתית ותפוצתו מגיעה עד לקפריסין ואינו גדל בארץ.
בדקנו עוד מינים קרובים ותגלית נוספת הפתיעה אותנו: שום מזרחי, אחד הצמחים הנפוצים בארץ, אשר נקרא עד כה Allium orientale, שונה מאותו Allium orientale, שהוא מין של דרום טורקיה. לפיכך, הצמח הישראלי תואר על ידנו כמין חדש למדע. את שמו העברי השארנו כשום מזרחי, כדי לא לבלבל את חובבי הטבע המכירים אותו בשם זה, אולם נתנו לו שם מדעי חדש - Allium israeliticum, אחד הצמחים הבודדים ששמם הלטיני מכיל את המילה ישראל. זהו צמח של ישראל וירדן ואולי גם קפריסין.
כל השומים הללו משתייכים לסקציית מלנוקרומיום (Section Melanocrummyum) בסוג שום, הם מאופיינים בבצלים עמוקים היוצרים מעט בצלצולים, בתפרחות יפות ובעלים חסרי ריח שום היוצאים ישר מהקרקע ומקיפים את הגבעול מתחתיה. שניים מהם -
שום שחור ושום אשרסון, כבר תורבתו בארץ כצמחי נוי מוצלחים המשווקים במשתלות בצורה של בצלים יבשים בסתיו.
מחקר זה הוא מחקר סיסטמטי, העוסק במיון של הצמחים השונים. זו עבודה לא פשוטה. בעוד שבעבר תיארו צמחים על פי פרט בודד שהובא לאירופה ממסע איסוף באזורנו, כיום אנחנו בודקים אוכלוסיות, בתי גידול וכמובן משלימים באנליזה מולקולארית. בעקבות תגליות אלו יצרתי קשר עם עוד שני מומחים לקבוצות שום אחרות ואני עובד איתם ומקווה למצוא עוד תגליות.
לקריאה נוספת
פניה קולמן, 1985 הסוג שום בישראל, חוברת רתם מספר 15.
Ori Fragman-Sapir and Reinhard M. Fritsch, 2011. New species of Allium sect. Melanocrommyum from the Eastern Mediterranean. Herbertia 65.