על צמחים וחלומות

על פתרון החלומות
חלומות ופתרונותיהם מעסיקים את האדם מקדמת דנא, והספרות בנושא זה ענפה ביותר וכך גם במקורותינו. ברשימה זו נצטמצם לחלומות אודות צמחים ומשמעותם. כבר הדגישה פרופ' גלית חזן-רוקם ש"ברוב התרבויות המוכרות לנו רואות בחלום מסר שיש לפרשו,לתת לו פתרון. מבחינה זו דומה הפתרון לחידה..." (1996:103) ומוסיפה ש "פתרון חלומות הוא שיח עממי שזכה לניסוח קבוע ואחיד במידה מפתיעה במשך אלפי שנים" (שם,שם). מוסיף, בעניין זה, וייס ( 2011:39) " בזכות האמונה הרווחת בעת העתיקה ובְּשָׁלְהֵיהַּ בכוחו של החלום לחזות את העתיד הוא נחשב לאחד הכלים החשובים העומדים לרשותו של כל אדם בבואו לתכנן את מהלכיו... החלום נתפס כאמצעי בין האדם ובין הסמכויות הניצבות מעליו, כלי שבכוחו להעביר שאלות וקבל עליהן תשובות".

תשוקתם העזה של בני אדם להבין את פשר החלומות מתבטאת, למשל, במאמרו של האמורא הבבלי רב חיסדא (בתרגום מארמית): "חלום שלא נפתר, כאגרת שלא נקראת" (ברכות, נ"ה: ע"א) ואין פלא בדבר שמעמדם של פותרי החלומות היה מכובד ביותר.
ראשון פותרי החלומות במקורותינו הרי הוא יוסף כמתואר בספר בראשית. תחילה חלם יוסף אודות מעמדו לעומת אחיו "...שִׁמְעוּ-נָא, הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים, בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה, וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי, וְגַם-נִצָּבָה; וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם, וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי" (בראשית ל"ז: ז'). טובה רבה לא צמחה לו מחלום זה שקומם עליו הן את שנאת אחיו ואת גערת אביו: "וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו, וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ" (שם, שם, י'). בעודו בבית האסורים הצטיין בפתרון חלומותיהם של שני שרי פרעה שהיו אסורים איתו:
"...וַיְסַפֵּר שַׂר-הַמַּשְׁקִים אֶת-חֲלֹמוֹ, לְיוֹסֵף; וַיֹּאמֶר לוֹ בַּחֲלוֹמִי, וְהִנֵּה-גֶפֶן לְפָנָי. וּבַגֶּפֶן, שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם; וְהִוא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ, הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים. וְכוֹס פַּרְעֹה, בְּיָדִי; וָאֶקַּח אֶת-הָעֲנָבִים, וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל-כּוֹס פַּרְעֹה, וָאֶתֵּן אֶת-הַכּוֹס, עַל-כַּף פַּרְעֹה. וַיֹּאמֶר לוֹ יוֹסֵף, זֶה פִּתְרֹנוֹ: שְׁלֹשֶׁת, הַשָּׂרִגִים--שְׁלֹשֶׁת יָמִים, הֵם. בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים, יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת-רֹאשֶׁךָ, וַהֲשִׁיבְךָ, עַל-כַּנֶּךָ; וְנָתַתָּ כוֹס-פַּרְעֹה, בְּיָדוֹ, כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ. כִּי אִם-זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ, כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ, וְעָשִׂיתָ-נָּא עִמָּדִי, חָסֶד; וְהִזְכַּרְתַּנִי, אֶל-פַּרְעֹה, וְהוֹצֵאתַנִי" (בראשית מ': ט'-י"ד). ואמנם כך היה ולאחר שנתיים פתר יוסף את חלומו של פרעה: "... ּפַרְעֹה חֹלֵם, וְהִנֵּה עֹמֵד עַל-הַיְאֹר. פָּרוֹת, יְפוֹת מַרְאֶה, וּבְרִיאֹת בָּשָׂר; וַתִּרְעֶינָה, בָּאָחוּ. וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת, עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן-הַיְאֹר, רָעוֹת מַרְאֶה, וְדַקּוֹת בָּשָׂר; וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת, עַל-שְׂפַת הַיְאֹר. וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת, רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר, אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת, יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת; וַיִּיקַץ, פַּרְעֹה. וַיִּישָׁן, וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית; וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים, עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד--בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת. וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים, דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים צֹמְחוֹת, אַחֲרֵיהֶן. וַתִּבְלַעְנָה, הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת, אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים, הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת" (בראשית מ"א: א'-ז'). פרעה המרוצה גמל ליוסף ביד נדיבה ומינהו לשר ולנגיד. בכל שלושת החלומות האלו מופיעים הופיעו יבולי שדה: אלומות, גפנים ושבלים. פתרון החלומות, במקרים אלו, אינו נעוץ בעצם החלימה על הצמח עצמו אלא ב"מעשיו" ותכונותיו המיוחדות בכל חלום.

פותרי חלומות היו "בעלי מקצוע" ידועים אצל אבותינו ומסופר בגמרא בשם רבי בנאה: "עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים, ופעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם, ומה שפתר לי זה, לא פתר לי זה, וכולם נתקיימו בי, לקיים מה שנאמר: כל החלומות הולכים אחר הפה" (ברכות נ"ה: ע"ב). כלומר כאשר פירוש החלום מתאים למשאלות הלב של החולם – אז כפי שנפתר החלום כך יהיה שנאמר: "וַיִּפְתָּר-לָנוּ אֶת-חֲלֹמֹתֵינוּ: אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ, פָּתָר וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר-לָנוּ, כֵּן הָיָה (בראשית מ"א:י"ב-י"ג).

העדויות הכתובות הראשונות אודות פתרון חלומות מקורן במסופוטמיה ומצרים העתיקה. המדובר בכתובות, עדויות ספרותיות, מסמכים, מכתבים וספרי חלומות. נתונים אלו מצביעים על מקומם החשוב של החלומות בממשל, בדת ובחיי היום יום ( .(Hughes 2000:12"ספר היסוד" האירופאי לפתרון חלומות נכתב על ידי היווני ארטמידורוס, בן המאה השנייה לספירה. חיבורו על פתרון החלומות מחזיק כמה מאות דפים וכולל חמישה ספרים והיה בעל השפעה רבה על מחברים מאוחרים יותר. סביר להניח שמסורת פתרון החלומות המובאת במקורותינו ינקה ממקורות עתיקים אלו ודומיהם מרחבי המזרח התיכון.
בספרות האירופית מרובים, מזה מאות בשנים, ספרים העוסקים בפירושי חלומות. כך פורסם באנגליה בשנת 1830 "ספר החלומות המלכותי" המסכם את הידוע עד לימי המחבר ומשמש מאז "אורים ותומים" לכל בעלי החלומות ומפרשיהם.
מטבע הדברים מופיעים לא מעט צמחים בחלומות כך, לדוגמא, בספר פולקלור הצמחים של פולקרד (1884 ,Folkard)
מוזכרים לא פחות ממאה וחמישים צמחים המופיעים בחלומות.

לאחרונה הופיעו, בעברית, כמה ספרים (ופרקים) אודות פשר חלומות וכלולים בהם לא מעט "סימנים בדוקים" אודות צמחים רבים. נראה ששפע בלתי נדלה זה מקורו בתרגומים של ספרי "הדרכה" שונים המהולים בלא מעט דמיון מזרחי. כך טוען "ספר "פשר החלומות החדש" מאת בשמת אדמון ושושנה עזר: "חלומות על עולם הצומח הינם, לדעת רבים, החלומות העמוקים ביותר שחולם האדם, מבחינת הבעת התת-מודע שלו. החולם מגלה בחלום ידע רב בעולם הצומח, לרוב, הרבה יותר מאשר הידע שלו במציאות". בספר הזה מובאים לא פחות מ-82 פריטים מעולם הצמחים שלמרבית הפליאה אף לא אחד מהם לא ידוע בשדה או בספרות מאזורנו כצמח ש"ראוי לחלום עליו". רשימה ארוכה יותר מופיעה בספר "חלומות" שבעריכת קוני איסלין ושרה ברק. רשימה זו דומה לקודמתה ואין בה משום תרומה לפולקלור המקומי. הרב שאולי מזכיר בספרו "פרחי הבשם" (תשל"ח) בפרק אודות "פתרון חלומות הצמחים עפ"י התלמוד והקבלה" לא פחות מל"ד פריטים. בין היתר מצאנו את הפריטים הבאים: "הרואה אגסים – חיים טובים יהיו לו... הרואה תאנים לחים-ממון ימצא... הרואה שאכל לימון-עניות תבוא עליו... הרואה זנגביל – שמו הולך לפניו". בספר "פתרון החלומות השלם" המבוסס על פשר החלומות במסורת היהודית מובאים לא פחות מארבעים פריטים אודות צמחים כמו: "הרואה ארזים שבורים – רע לו מאד, ויתענה, וינצל מגזירות קשות" (עמ' מ"ד); " הרואה שאכל לימון – יבוא לידי עניות" ( עמ' מ"ז) ו "הרואה שאוכל תפוחים – חיים טובים יהיו לו, ומעלה גדולה יעלה לו" (עמ' מ"ט). ראוי לציין שבכל הספרים הללו לא מובאים נימוקים כלשהם לפשר החלומות.
מיותר לציין שברחבי האינטרנט מרובים אתרי פתרון חלומות כפטריות (הזיה?) לאחר הגשם וברוב המקרים למה שכתוב שם (אודות צמחים, לפחות) אין לו קשר למקורות היהודיים, לתכונות הצמחים או לפולקלור המקומי ו"אשרי החולם"... נראה שכיום נדיר למדי למצוא ברחבי הארץ, סיפורים על משמעות הצמחים בחלומות. כאשר שאלנו (24.6.2000) את השיח' הסופי נור ריפאעי ממג'דל כרום, העוסק בריפוי ובנסתרות, נענינו: "היום בני אדם אינם חולמים על פרחים אלא על מכונית וטלוויזיה".
נציין ש"מקומם" של הצמחים בענייניי חלומות קשור לשתי תופעות שונות. האחת היא מה משמעות החלום בו מופיע צמח מסוים וכאן חשוב מקומו של "פותר החלומות" והשנייה היא כיצד אפשר להשפיע על טיב החלומות בעזרת צמחים. הנושא הראשון נפוץ ביותר בעוד השני נדיר ביותר וקיימת אודותיו ספרות מועטת ורובה לא מאזורנו.

חלומות על שבעת המינים ועל ארבעתם:
רוב "חלומות הצמחים" בספרותנו העתיקה קשורים בשבעת המינים וארבעתם שהם, לרוב, מיטב הפרי והתבואה בהם בורכה הארץ.
מאחר והמדובר במינים שהשתבחה בהם הארץ "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ" (דברים ח': ח'), אין פלא שכולם מסמנים בשורות טובות המפורשות על סמך פסוקים שונים יש בהם משום הדרש על שמות אותם צמחים.

שעורה: "אמר רבי זירא: אנא לא סלקי מבבל לארץ ישראל עד דחזאי שערי בחלמא" [תרגום: אני לא עליתי מבבל לארץ ישראל עד שראיתי שעורים בחלומי]. (ברכות נ"ז, ע"א). שעורה היא סימן לכפרה, אמר רבי חייא בר אבא: הרואה שעורים בחלום – סרו עונותיו, (ברכות, נ"ז, ע"א) שנאמר: "וסר עוונך וחטאתך תכפר" (ישעיהו ו': ז'). וההסבר הוא כי המלה "שעורה" דומה בשמיעה למלה "וְסַר" (מהרש"א).
חיטה: לפי פתרונות חז"ל השיבולים בחלום יוסף אינן קשורות ליבול שפע או מחסור אלא מסמלות שלום, כפרה, חכמה. "אמר ר' חייא בר אבא הרואה חטים בחלום ראה שלום שנאמר (תהלים קמ"ז: י"ד) ',הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם, חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ'." (ברכות נ"ז: ע"א). ובמקום אחר (ברכות נ"ו: ע"ב): "הרואה קנה בחלום יצפה לחכמה" שנאמר: 'קנה חכמה' (משלי, ד': ז').
זית: לפי הגמרא (ברכות נ"ז: ע"א) "הרואה זיתים בחלום, זוטרי – פרי ורבי וקאי עסקיה כזיתים, והני מילי - פרי, אבל אילני - הויין ליה בנים מרובין" (הרואה זיתים בחלום: אם קטנים – יפרה וירבה ויתקיים עסקו בתורה. אם ראה אילנות של זית– יהיו לו בנים מרובים. שנאמר: אִשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ'. (תהלים קכ"ח: ג'). איכא דאמרי: (ויש אומרים): שם טוב יוצא לו שנאמר: 'זַיִת רַעֲנָן, יְפֵה פְרִי תֹאַר קָרָא ה' שְׁמֵךְ' (ירמיהו י"א: ט"ז). הרואה שמן זית בחלום יצפה למאור תורה שנאמר (שמות כ"ז: כ'): 'וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ'." אצל הבדווים בגבול הלבנון נאמר שהחולם על זית סימן לשפע (רוקיה מאגיס, ג'ורדייח, 11.7.12). לפי איבן- סירין ראיית עץ זית בחלום מלמדת שהחולם הנו איש מבורך הדואג להוריו, פתרון המזכיר ברוחו את הנאמר בתהילים. לפי ארטמידורוס: "החולם על צרור של דקלים ושל זית מנבא נישואין של אישה חופשיה מאחר והם (הצמחים) קשורים זה בזה ומציינים ילדים שיזכו לחיים ארוכים מאחר והם (העצים) ירוקי עד. הדקל מציין בן והזית בת" ( I:77), ובמקום אחר "עצי זית אשר פירותיהם נאספו ונערמו פירושו מזל טוב לכל הגברים פרט לעבדים" (הוא מסביר שעבורם ריבוי הזיתיםפירושו עבודה רבה, II:10). בפולקלור האירופי (Folkard, 1884: 474) סגולה טובה היא לחלום על זית. החולם על זית נושא פרי יזכה לשלום, עונג, הרמוניה, חופש כבוד והגשמת משאלות בעוד החולם על מסיק זיתים צרה תתרגש עליו.
גפן: הרואה גפן טעונה בחלום אין אשתו מפלת נפלים (ברכות נ"ז: ע"א) שנאמר (תהלים קכ"ח: ג') "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה", (החולם על) שׂורֵקָה (= זן משובח של גפן) יצפה למשיח שנאמר (בראשית מ"ט: י"א): "אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה, וְלַשּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ". בכמה כתבי יד (ראה וייס 2011 ) מופיע תוספת "הרואה ענבים בחלום לבנות בין בעתם בין שלא בעתם יפות, שחורים בעתם יפות ולא בעתם צריכים רחמים אכלן מובטח שהוא בן העולם הבא" בפרוש תוספת זו יש לשים לב לעונה בה אליה מתייחס החלום בקשר להבשלת הפירות (ראה להלן החלום על הרימון). הבחנה בצבעי הענבים מופיע גם אצל ארטמידורוס (I:73) , אך בהקשר אחר: " אשכול ענבים, הן בעונה או מחוצה לה, זו סגולה טובה...ענבים לבנים (משמעותם) רווחים גלויים – שחורים רווחים סודיים" ו"אשכול ענבים מציין אות מבשר טובות הן בעונה והן מחוצה לה " (. בשני המקורות יש דגש על עונת ההופעה של הענבים בחלום. בעוד בחלום התלמודי הענבים הלבנים טובים תמיד הרי השחורים שלא בעונתם הם סימן רע. לאור הדמיון בין שני המקורות אין זה מן הנמנע שאפשר לראות בפרוש חלום זה כהשפעה יוונית במיוחד שאין חלום זה מפורש בעזרת פסוק מתאים ממקורותינו (ראה וייס עמ' 223 הערה 129).
באירופה חלום על גפן סגולה היא לבריאות, הצלחה, שפע ובריאות (Forkard, 1884:474).

תאנה: הרואה תאנה בחלום תורתו משתמרת בקרבו (ברכות נ"ז: ע"א) שנאמר (משלי כ"ז: י"ח) "נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ". נאמר במדרש (במדבר רבה י"ב): "למה נמשלה התורה לתאנה? שרוב האילנות – הזית התמר והגפן – נלקטים כאחת, והתאנה נלקטת מעט מעט, כך התורה – היום לומר מעט ולמחר מעט עד שלומד כולה". באותו עניין "אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב נוצר תאנה יאכל פריה? – למה נמשלו דברי תורה כתאנה? מה תאנה זו, כל זמן שאדם ממשמש בה מוצא בה תאנים - אף דברי תורה: כל זמן שאדם הוגה בהן - מוצא בהן טעם" (בבלי, עירובין נ"ד: ע"א). ארטמידורוס מדגיש שהחולם על "תאנים בעונה הן טובות אך מחוץ לעונה הן מנבאות גניבת דעת וגידוף" ( I:73 ).

רימון: נאמר בגמרא (ברכות נ"ז: ע"א): הרואה רימונים בחלום זוטרי פרי עסקיה כרמונא רברבי רבי עסקיה כרמונא (הרואה רימון בחלום ,קטנים: יפרה וירבה עסקו כרימונים; גדולים, יפרח עסקו כרימונים) פלגי אם תלמיד חכם הוא יצפה לתורה שנאמר (שיר השירים ח': ב') "אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח, מֵעֲסִיס רִמֹּנִי". ואם עם הארץ הוא יצפה למצווה שנאמר (שיר השירים ד':ג') "כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ". מאי "רקתך"? שאפילו ריקנין שבך מלאים מצוות כרימון. חיים וייס מדגיש (2011:225) שכל הפתרונות מצביעים על החיבור שבין הרימון ושפע של עסקים אן מצוות הרימון מייצג ריבוי של דבר מה. עבור התלמיד החכם פתרון החלום מוביל למשאלה ללימוד תורה ואילן עבור עם הארץ החלום מסמל ריבוי מצוות עתידי. אותו מחבר מדגיש את הרימון כסמל ארוטי של האהובה במקורותינו. זאת לעומת אצל פותר החלומות היווני ארטמידורוס שם חלום אודות הרימון הוא בעל משמעות שלילית "רימון פירושו פצעים, סבל בגלל הקוצים (שעל הענפים) עבדות וכניעה בגלל האגדה על פרספונה" (שנאלצה לבלות ששה חודשים בכל שנה בשאול בגלל שאכלה, מבלי משים, גרגרי רימון למרות שאסרו עליה לאכול דבר).
מסופר אודות אדם שהגיע אל איבן - סירין (מלומד ופותר חלומות ידוע מוסלמי בן המאה השביעית שנחשב כמחברם של ספרי פתרון חלומות רבים) ואמר לו " חלמתי שאני אוחז רימון בידי וכי אכלתי ממנו". ענה לו איבן- סירין "יהיה לך בן ותראה נחת ממנו". פנה איש אחר אל איבן- סירין ואמר "חלמתי שאני אוכל רימון בעונה", השיב לו איבן -סרין " השקע את כל כספך במסחר". כך עשה האיש וגרף רווחים. לאחר מכן חלם האיש שהוא אוכל רימונים שלא בעונתם וחזר על מה שעשה בפעם הקודמת אך לא התייעץ עם איבן- סירין והפסיד את כל כספו. הוא שאל את איבן סירין על כך ונענה " מה ההבדל בין אכילה (של הרימון) מחוץ לעונה או בתוכה?" (Mavroudi 2002:389). פתרון זה דומה למקובל בפולקלור האירופי (Folkard, 1884:474) שהחולם על רימון ינחל מזל והצלחה, עבור האוהבים פירושו נאמנות, עבור הנשואים רוב עושר וילדים וכן הצלחה רבה במסחר.
לפי אחד מסיפור מ"אלף לילה ועוד לילה" התברך השולטן בכל, פרט לפרי בטן. הוא התפלל לאלוהים ללא הפוגה. לילה אחד הוא ראה אדם שנראה כקדוש כמו נביא בחלומו אשר הנחה אותו מה עליו לעשות. כדי להגשים את משאלתו והגשמת תפילותיו עליו לקחת רימון מהגנן הראשי ולאכול ממנו גרעינים רבים ככל שנראה לו. בבוקר התעורר השולטן אכל חמישים גרגרי רימון, אחד עבור כל אחת מנשותיו ואחר כך תינה אהבים עם כל אחת מהן וארבעים ותשע מתוך החמישים התעברו" (Burton, 269-271). נזכיר כי הרימון נחשב, בכל רחבי המזרח התיכון, כסגולה לפוריות.

תמר: מסופר במסכת ברכות (נ"ז: ע"א) הרואה תמרים בחלום תמו עוונותיו שנאמר (איכה ד: כ"ב) " תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן". ממשיכה הגמרא "הרואה לולב בחלום אין לו אלא לב אחד לאביו שבשמים". ויש הדורשים (מהרש"א) "הרואה תמרים בחלום – תמו מורים, "מורים" לשון שוטים, "שִׁמְעוּ-נָא הַמֹּרִים - הֲמִן-הַסֶּלַע הַזֶּה, נוֹצִיא לָכֶם מָיִם" (במדבר כ': י') ואחרים דורשים את השם תמרה כמו "תם רע" ( הסתיים הרע)". לפי לוח פתרון חלומות אשורי הגוזם ענף של דקל מזלו הרע יוסר (ממנו) והחולם על חוטר הצומח מחוץ לגזע - משאלתו תתגשם (Oppenheim 1956:285). באירופה חלום על דקל הוא סימן למזל טוב מאד במיוחד אם הוא בשיא הפריחה אז הניבוי הוא הרבה הצלחה ומזל טוב Forkard, 1884:474)).

אתרוג: הרואה אתרוג בחלום הדור הוא לפני קונו (ברכות נ"ז: ע"א) שנאמר "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים." (ויקרא כ"ג: מ').

הדס: לפי הגמרא (ברכות נ"ז: ע"א) "הדס הרואה הדס בחלום נכסיו מצליחין לו ואם אין לו נכסים ירושה נופלת לו ממקום אחר". לפי לוסטיג (1987:31) בספרו "פלאות חכמי הקבלה והעבר הקדום" חשוב מי החולם והוא מסייג "דלפון ועני חולם על הדס מורה שייקח אישה או ירושה". ארטמידורוס כותב "זר של הדס פירושו כמו הזית, במיוחד הצלחה לאיכרים בגלל דֶמֶטֶר (אלת האדמה והיבולים) ולנשים עקב אפרודיטה (אלת האהבה) מאחר וההדס מקודש לשתי אלות אלו" (I:77), ובמקום אחר " לאלו המתחילים עסקים הדס מסמן תחבולות, עבור החולים רפואה ובריאות טובה ולאנשים אחרים עבודה חסרת תועלת" (I:25). בפולקלור האירופי (Folkard, 1884: 456) החולם על הדס יזכה למאהבים רבים ולירושה. אם החולם הוא נשוי הרי חלום אודות הדס מבשר נישואין בשנית ואם האדם נשוי בשנית הרי צפויים לו נישואין נוספים. הדס הנראה בחלום פירושו משפחה ענפה עושר וזקנה.

חיים וויס (2011:22) מסכם נושא זה באומרו "הופעתם של גידולים חקלאיים נפוצים כדוגמת החיטה ,השעורה ,הגפן והתאנה בחלומותיהם של אנשי העת העתיקה אינה מפתיעה. בחברה הבנויה על חקלאות זעירה הגידולים החקלאיים נעשים לסמלים מרכזיים"

חלומות מבשרי טובות ואהבה
יסמין: היסמין לבן הפרחים ובעל הריח הכבד והמתוק, הוא פרח האהבה ה"אולטימטיבי" במזרח התיכון ומופיע רבות בשירה הרומנטית הן הערבית והן העברית. החולם על פרחי יסמין יזכה ל"אהבה מתוקה" (רוקיה מאגיס, ג'ורדיח, 1.7.12). בספר על כוחם של עשבי מרפא מצאנו "חלומות על יסמין פירושם מזל טוב, חדשות טובות לאוהבים ולבשורה אודות נישואין קרובים (Rose, 1978:71). לפי מקורות אירופיים: "יסמין בחלום סגולה טובה בעיקר לאוהבים" (Gordon, 1985:71)
בספר "פשר החלומות החדש" מאת בשמת אדמון ושושנה עזר נאמר "פרח היסמין מלמד כי החולם אינו מנצל בחייו אפילו חלק קטן מהכישרונות והיכולות שלו".

מבין החלומות אודות הצמחים, הנזכרים אצל איבן - סירין מופיעים:
שיזף: הרואה בחלום עץ שיזף יפגוש איש מכובד מבית טוב. פירוש חלום זה אינו מפתיע מאחר והשיזף (המצוי) נהנה ממעמד מכובד במיוחד מיוחד בעולם המוסלמי (ראה הרשימה אודות צמחים מבורכים ומקוללים במדור זה)
עצבונית החורש: הרואה עצבונית החורש יפגוש אדם טוב המבטיח ומקיים.
אשחר: הרואה בחלום אשחר ישיג מטבעות.
אלון: החולם על בלוטים יבוא בקשר עם אדם עשיר שקשה להתעסק אתו. הבלוטים מלמדים על אדם עשיר ונוקשה. בפולקלור המקומי דווקא סיקוסי האלון? הם סמל לנוקשות ועקשנות (ראו הרשימה אודות האלון במדור זה). הד דומה נמצא אצל ארטמידורוס המציין ש" אלון מסמל אדם עשיר בגלל הודות לערכו התזונתי ואיש זקן עקב אורך חייו" (II:25)

חלומות רעים ומבשרי פורענות
חרוב: החולם על חרוב, יחרב ביתו ( שיח' עלי נבהן, מג'דל כרום,10.5.81), וההסבר שנמסר הוא שהחרוב מסמל אסון וחורבן מאחר ו"חָרוֹּבֶּה" (שמו הערבי של החרוב) פירושו להחריב.
עכובית הגלגל: צמח גלגל זה נישא ברוח והוא סמל לאי יציבות. החולם על עכובית הגלגל חולם על פורענות הממשמשת ובאה "משהו רע יקרה לו " (ח'אלדיה סאמר סליימאן, משהד ,23.9.94).
חלמית: הרואה חלמית בחלומו מוטרד כיצד יקיים את משפחתו (שיח' חאדר פעור, שפרעם, 6.7.81) הנימוק לכך הוא שמה של החלמית בערבית "חוביזה" מלשון "חוּבְּז" לחם. המקור לשם זה הם הזרעים הבשלים המסודרים על המצעית בצורה של כיכר לחם. השגת הלחם הרי היא משימה מטרידה ומכאן הקשר לבעיות היום יום ונשיאה בעול הפרנסה.

סופו של פותר החלומות:
ידידנו, ד"ר יואל פרץ, הפנה את תשומת לבנו לשני ספורים ממקורותינו העוסקים בצמחים בחלומות. בתלמוד (מסכת ברכות, נ"ו, ע"א) מסופר על רבא שחלם על "תרי גרגלידי דלפתא", כלומר שני ראשי לפת והלך לפותר חלומות ידוע בשם בַּר הֲדָּיָא. מכיוון שלא שילם לפותר החלומות כסף עבור פתרון החלום, פתר לו בר הדיא את החלום לרעה: "אמר ליה: תרין קולפי בלעת" – אמר לו: שתי מכות (של ראשי אלות הדומות ללפת) תקבל!
בעקבות הפתרון ששמע החליט רבא שלא לצאת באותו יום מתחומי בית המדרש, אלא שהדבר לא הועיל לו. לתוך בית המדרש נכנסו שני עיוורים שהחלו להתכתש ביניהם. רבא, שבא להשכין שלום, ספג מכל אחד מהם מכה מהמקלות שהחזיקו בידיהם (כנראה מקלות נחייה שהשתמשו בהם בהיותם עיוורים) כשחזרו והניפו את מקלותיהם להכותו שוב, צעק רבא: מספיק לי! בחלומי ראיתי רק שתיים... אגב, סופו של אותו מגיד עתידות היה רע ומר. הוא הסתבך בעקבות פתרונותיו השליליים לבעלי חלומות שלא שילמו לו, עם המלך והוצא להורג בעונש אכזרי: כופפו בכוח שני עצי ארזים וקשרו את רגלו האחת לארז האחד ואת רגלו השנייה לארז השני וכשהרפו מן הארזים, נקרע גופו לגזרים (כמסופר בתלמוד בבלי מסכת ברכות דף נ"ו עמודים א-ב).
סיפור שני אודות חלומות אף הוא קושר אותנו ללפת. בתלמוד (מסכת ברכות, דף נ"ז, ע"ב) נאמר במהלך הדיון על צמחים המופיעים בחלום: "כל מיני פירות יפין לחלום, חוץ מפגי תמרה. כל מיני ירקות יפין לחלום, חוץ מראשי לפתות. והאמר רב: לא איעתרי עד דחזאי ראשי לפתות! – כי חזא – בכנייהו חזא". (תרגום: ומה שאמר רב: 'לא התעשרתי עד שראיתי [בחלומי] ראשי לפתות' – מה שראה, בשדה ראה) למה הכוונה? אליבא דחכמי ישראל, (מסכת ברכות, דף נ"ז, ע"ב) חלומות על פירות הם חלומות ראויים, אלא אם כן מדובר בפגי תמרה, כלומר תמרי בוסר שטרם הבשילו. חלומות על ירקות, אף הם מבשרים טוב, אלא אם כן מדובר בראשי לפתות, שכן צורתם מזכירה צורת אלה עם "גולה" בקצה (כמו שראינו בסיפור הקודם). רב (כינויו של ר' אבא בר איבו, שחי בעיר סורא שבבבל בתחילת המאה השלישית לספה"נ), העיד על עצמו שהוא לא זכה להתעשר אלא לאחר שראה (בחלומו) ראשי לפתות, והרי זו סתירה. על כך השיבו החכמים שבחלומו של רב היה מדובר בראשי לפתות שראה אותם במקום גידולן בשדה, ורק ראשי לפתות שנעקרו מן הערוגה הם סימן רע לחולם... הלפת מופיעה גם אצל ארטמידורוס "החולם על לפת סימן לתקוות שווא" (I:67) ובכך דומה דעתו לזה של אבותינו.

חלומות רעים ומבשרי פורענות
חרוב: החולם על חרוב, יחרב ביתו ( שיח' עלי נבהן, מג'דל כרום,10.5.81 ), וההסבר שנמסר הוא שהחרוב מסמל אסון וחורבן מאחר ו"חָרוֹּבֶּה" (שמו הערבי של החרוב) פירושו להחריב.

עכובית הגלגל: צמח גלגל זה נישא ברוח והוא סמל לאי יציבות. החולם על עכובית הגלגל חולם על פורענות הממשמשת ובאה "משהו רע יקרה לו" (ח'אלדיה סאמר סליימאן, משהד, 23.9.94).

כיצד להשפיע על טיב החלומות בעזרת צמחים
נראה שהראשון שהמליץ על שימוש בצמחים להשפעה על חלומות הוא הבוטנאי היווני הקדום דיוסקורידס (Dioscorides) הממליץ על זרעי חסת המצפן להרחקת חלומות בלתי רצויים ומוסיף שגם מיץ הפרי טוב לאותה מטרה אך במידה פחותה. מצב מאד מיוחד הוא שהפסיק אדם לחלום בכלל וכל כך ממליץ הרב רפאל אוחנה, אודות צמח הזַנְבָּק (زنبق ,הוא שם כללי בערבית לפרחים הדורים כמו איריס, חבצלת החוף ושושן צחור): "למי שאבד לו חלומו ישתה ממנו ויבואו לו חלומות" (עמ' ק"ד).
אותו הרב אוחנה, המוזכר לעיל, רושם "מי שרואה חלומות רעים ישים רומירו (=רוזמרין) במים וירחץ בהם בעודם חמים" (עמ' רל"ז). ובאופן דומה מקובל באירופה להניח עלי רוזמרין תחת הכרית כהגנה מפני חלומות מטרידים (Conway 1973:136).
בעמק הירדן התחתון מקובל אצל הבדווים ש"הישן על כר שיש בו עלי פיגם אינו חולם חלום רע" (אבו אברהים, 16.6.80, ואדי מליח). בדיוק אותו שימוש מופיע בספר רפואות עשבים שפורסם באנגליה ב-1525 הממליץ להניח פיגם תחת הכרית למנוע סיוטי לילה (Holland, 2005:196). סאלח, (ממחברי רשימה זו) מעיד ששמע מהוריו (במע'אר) שמקובל לשים לחם (חיטה) מתחת לכרית בכדי לא לחלום חלומות רעים.
בספרות האירופית מקובלים צמחים רבים בעלי בשומת למילוי כריות נגד חלומות רעים ולמילוי משאלות, כאשר לכל מין צמח יש סגולות ייחודיות להשפעה על החלומות בין הצמחים נמנים: ורבנה רפואית, זרעי כמנון האניס, בבונג זהוב, קינמון, יסמין, אזוביון, מליסה רפואית, עשב הלימון, לילך, נענע, ורד, ורוזמרין ("כהגנה מפני חלומות מטרידים וצרות יום יום").

אחרית דבר
בעוד הספרות מלאה על המשמעות של הופעת צמחים בחלומות, ראוי לציין שבפולקלור המקומי סיפורים שכאלו הולכים ונעשים נדירים גם בקרב פותרי החלומות. המקורות הזרים נאחזים בפתרון החלומות בעיקר בתכונות הצמח הנתפשות על ידי האדם כחיוביות (ריח טוב) או כשליליות (כמו אי יציבות). ארטמידורוס, מסביר, במקרים רבים את הקשר בין תכונות הצמחים למשמעותם בחלום. לדוגמא (בנוסף לדוגמאות שהובאו לעיל) "כל מה שמנץ או גדל לאט כמו אלון, זית וברוש....מציין (בחלומות) שדברים טובים ורעים יתגשמו לאט. מה שצומח מהר כמו גפן ואפרסק מציין דברים טובים ורעים שיתגשמו מהר" (IV:11). במקורות ישראל עיקר פירושי החלומות הקשורים בצמחים מתמקד במינים בהם בורכה הארץ והקשורים לטקסים דתיים (שבעת המינים וארבעתם) משמעות החלום מקושרת לפסוקים מן המקרא המזכירים במובנם או במצלולם את נושא החלום.
מפתיעה ההקבלה הרבה בן פירושי החלומות של אבותינו לבין המקבילות האירופאיות כאשר המדובר באותם מיני צמחים במיוחד עבור דקל, חיטה, הדס ורימון.
במקורותינו נדירים חלומות הקשורים לצמחים ובפורענות כלשהיא (פרט לספור על הלפת שנעקרה). אזכורה של הלפת, שאיננה צמח בעל משמעות דתית משקף את מעמדה החשוב כירק גינה. זאת למרות שבתקופת התלמוד נחשבה הלפת כמזון עניים כפי שנאמר: "אוי לו לבית שהלפת עוברת בתוכו" (בבלי, ברכות מ"ד: ע"א). ר' עובדיה מברטנורא מציין ראשי לפתות כמאכל עניים בעת מחסור בירושלים: "וששה חודשים עמד שלא טעם טעם לחם אלא משבת לשבת ומאכלו (של אותו רב עליו מסופר) היה ראשי לפתות ופסולת של חרובין לאחר שהוציאו מהם את הדבש" (יערי, אגרות, עמ' 132). דווקא אותה לפת שאינה מכובדת כלל ועיקרת זכתה לשני סיפורים שלמים אודות חשיבותה בחלומות ואלו קשורים לאירועים לא נעימים כלל ועיקר.
נראה שהמרשמים המובאים ל"שיפור החלומות" במקורות יהודיים ובפולקלור הערבי המקומי מקורם ביוון העתיקה וברומא.

שלמי תודה
לד'ר יואל פרץ על התוספות המחכימות וניכוש העשבים השוטים.

לעיון נוסף:
1. אבן סירין, מ. (2000) תפסיר אלאחלאם. (פשר החלומות). הוצאת אלמנצורה-מצר, מכתבה אלאימאן, קהיר. (בערבית)
2. אדמון, ב. וש. עזר (1995 ). פשר החלומות החדש. אסטרולוג. הוד השרון.
3. אוחנה, ר. (1957) ספר מראה הילדים. בקאל, ירושלים.
4. איסלין, ק. וש. ברק (1998). חלומות. אסטרולוג, הוד השרון.
5. בקאל, מ. (1968). ספר פתרון חלומות השלם. בקאל, ירושלים.
5. וייס, ח. (2011). "ומה שתפר לי זה לא פתר לי זה" קריאה במסכת חלומות שבתלמוד הבבלי. כנרת ,זמורה- ביתן, דביר אור יהודה ומכון הקשרים, אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע.
6. חזן-רוקם, ג. (1996) רקמת חיים- היצירה העממית בספרות חז"ל. עם עובד. תל אביב.
7. יערי א. (1946). מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים ועד ראשית ימי שיבת ציון. גזית, תל אביב.
8. יצחקי, י. (1995). לחש וקמיע. כתר, ירושלים.
9. לוסטיג, ד. (1987) פלאי חכמי הקבלה והעבר הקדום. הוצאת המחבר, תל אביב
10. Artemidorus, (1975) The Interpretation of Dreams.(Trasl. & Ed. R.J. White) Noyes Press, Park Ridge, New Jersey.
11. Burton, R. F. n.d. Supplemental nights to the book "The Thousand Nights and Night" Vol. 3, Burton Club, London
12. Conway, R. (1973) The Magic of Herbs. Dutton, New York.
13. Folkard, R. (1884) Plant Folklore and Lyrics. Sampson Bow, Marston, Searle and Rivington. London.
14. Gordon, L. (1985) The Mystery and Magic of Trees and Flowers. Webb and Bower, Exeter.
15. Holland, E. (2005) Holland's Grimoire of Magickal Correspondences - A Ritual Handbook. Career Press, Franklin N.J.
16. Hughes, J.D. Hughes (2000) Dream interpretation in ancient civilizations
Dreaming 10:7-18.

17. Mavroudi, M. (2002) A Byzantine Book on Dream Interpretation. Brill, Leiden.

18. Oppenheim, L. (1956). The interpretation of dreams in the ancient Near East. Transactions of the American Philosophical Society. 46:179-373.

19. Raphael, (1830) The Royal Book of dreams from an ancient and Curious Manuscript. E. Wilson. London.
20. Rose, J.(1978) Herbs and Things. Grosset & Dunlop, New York.