בדיקת דנ"א של השלדים שבידיהם נמצאו פֵרות הזקום הוכיחה שמדובר באוכלוסייה שסבלה ממחלת הצרעת והשחפת, ואשר טופלה במקום. אתר זה היה חלק ממערך
אתרי המרפא ומושבות המצורעים שפעלו במנזרי מדבר יהודה ולאורך כל בקע הירדן בתקופה הביזנטית ובראשית התקופה הערבית הבדיקה האנתרופולוגית של חולים אלה היו ממצרים ונוביה, ושכנראה הגיעו במיוחד לאזור.
מתברר שים המלח היה יודע כאזור מרפא, בימים עברו בזכות מי ים המלח וצמחים
שונים שגדלו באזור
פרופסור
זוהר עמר - המחלקה ללימודי ארץ ישראל,
שלח לנו את המחקר שערך עם אורית שמיר על הזקום המצרי
המאמר
כתבה ראשונה בסידרה בקרוב: על הרותם והאפרסמון העתיק...
