פעמיים יצא לנו לבלות בארה"ב וכבר זכינו לראות שלכת כהילכתה עת שהינו בבוסטון לרגל לימודים. אולם עדיין היה בליבי חלום לחוות את השלכת בצפון ניו-אינגלנד ולצלם!!!!.
היערכות לטיול שלכת הינה הימור, "הגל" מתחיל כבר באמצע אוגוסט מצפון מערב בקנדה עובר דרומה לכיוון מזרח ומסיים במרכז לקראת סוף נובמבר, בקרוליינה הצפונית. למרות שישנן מפות חיזוי השלכת ושיאה, זה עדיין הימור, ולנו הוא הצליח.
הסתיו בניו אינגלנד נושא עימו קסם ויופי מיוחדים שהתמונות המוצלחות ביותר של השלכת הנמצאות בגלריה כאן ובאינטרנט לא מצליחות להידמות לו. מראה היערות הלוהבים בשלל צבעים בניו המפשיר, לשם שמנו פעמינו דרמטיים במיוחד.
אחת הסיבות לשלכת מיוחדת זו היא שהיערות בניו אינגלנד מאוד מגוונים במיני העצים, מה שהופך למפגן של צבעים גוונים, וצורות עלים לוהבות. שלכת מרהיבה תלויה גם באביב לח וחם, בקיץ מתון ובסתיו שמשי עם ערבים קרירים.
שמנו לב כי צבעי העלים בשלכת בשולי היערות והשבילים הינם עמוקים ואדומים יותר ומאשר בתוך סבך היער, פרוספקט אחד מאלו שקיבלנו הסביר לנו כי גם לשמש תפקיד בהיווצרות צבע עמוק ובוהק.
התמקדנו בניו המפשיר ואגמיה, בעיקר באזור ההרים הלבנים, במסלולי הטיולים הנעימים, המפלים רבי החן שצבעי השלכת הוסיפו להם נופך רומנטי, בגשרים המכוסים ...וכמובן בעצים העומדים בשלכת .
בניו המפשיר מעט תושבים, אזורי יער פראי עם הרבה יערות בתוליים, בתי התושבים צנועים ופשוטים, מיקום מתאים לניקוי ראש שליו .
התמקמנו ב"עיירה" לינקולן שכולה רחוב אחד ומעליו סוככים הר הלון ואחרים , לוהבים בעונה זו... העיירה כולה מתפרנסת במתן שירות לתיירים הגודשים את האזור בסתיו ובחורף בעונת הסקי , ויתרון נוסף, העיירה יושבת על כביש 112 הידוע (על הכביש בהמשך)
הלכנו על מסגרת של "טיול כוכב" נינוח, מה שאינו אפשרי בארץ בתקופה זו לצערינו .
באנו מהארץ מצויידים במידע , עיבינו ואימתנו אותו בסיוע מרכזי המידע המצויינים הפזורים בשטח ומספקים מפות, רעיונות ומידע חשוב לרוב.
כבר בדרך בנסיעה מניו יורק שלא בדרך המלך, כביש מספר 3 התחלנו להתלהב מכל עץ וענף אדומים כתומים צהובים וזהובים... מהגשרים המכוסים ומהמים הנצבעים אדום כתום וזהוב מן העצים המשתקפים בהם.
התחלנו את היום הראשון במסלול הידוע של ה Flume המוכר והידוע , מסלול חביב כולל גשרונים, גשר מכוסה ומחודש, עצים רמים, יער טבעי, מפלים ומפלונים , שבילים מרופדים בעלי שלכת לרוב כמרבד מתפצפץ מתחת לנעלי ההליכה, מזג האוויר נאה ונעים, הכל רגוע - "ענן של חמצן" מקיף את הלב והמח... התנתקות אמיתית .
הדרך אל המסלול הלוך וחזור עברה בדרך נוף יער העוטה שלכת צבעונית מדהימה ובוהקת
למחרת יצאנו לכיוון צפון מערב, מסלולים, מפלים ותצלומים לרוב , כולל עליה להר וושינגטון ברכבת המקרטעת במחיר מופקע... חוץ מהמוזיאון הקטן והשקיעה המדהימה לא התלהבנו.
שיאו של הטיול היה בילוי בן יום במסלול דרך הקגנקמוס, הלא הוא כביש 112, כביש שיש בו הכל, פשוט לצאת בבוקר לשוט לארכו , לצלם בעיניים או במצלמה תוך כדי נסיעה, (כן הייתה ירידה לרמה כזו) ולעצור בכל עצירה מומלצת: מפל, נחל נחבא, תצפית, גשר או מסלול. (מפת המסלול בכל מלון ובמרכזי ההסברה)
כל עצירה היא בינגו, כאן נחבא אגם שבו משתקפים עצים צבעוניים, פה ושם מפל או מפלים, הלב מתרחב, וקשה לשבוע מהיופי ומכמויות המים הללו.
הכל ערוך לקליטת מטיילים, יש חניה בשפע , שירותים, הסברים, ואם יש צורך שלטים, מסלול מסודר נקי ונח, יש לרוב גם מסלול לנכים,
גשרים מקורים
ברגע שקיבלתי מפה מבלי שביקשתי, של כל 50 (?) הגשרים המקורים בניו המפשיר
הייתי חייבת לחקור לראות ולצלם את הטרנד המוזר הזה. מתברר שגשרים רבים הם בני מעל ל- 200 שנים, ואחרים מאוחרים יותר, זה "צריף" רומנטי עם גג מעל נחל, קצר או ארוך רובם דומים, כולם עברו שיפוץ. הסיבה לבניית הגג הייתה הצורך להעביר את הצאן והבקר מעבר לנחל בימות הגאות והכיסוי היה כדי שהללו לא יפחדו מהמים הסוערים.
עכשיו יש לנו תיעוד של כמה מהם...
ומה עם פרחי הבר?
כמעט ואין!!! בעונה זו שיחים רבים ועצים נמצאים בשלב הפרי, גרגרים רבים נמצאים על העצים, שחורים אדומים וגם פרי הסומק (אוג הבורסקאים)
לרוב- זו הייתה הפתעה, והעצים בשלכת מתכוננים לעונה הקרה.
ובכל זאת נמצאו מספר פרחים פה ושם , מיני אסתר , ואחרים אל מוכרים.
מיהם העצים המרכיבים את היערות ???
מספר מיני אדר, מספר מיני אלונים, מיני לבנה , מילות, שדר צהוב , תרזה, צפצפות, מיני דובדבנים, אשור (בוק), מיני שזיף, עצי ערמונים ועוד. רוב העצים נשירים .(פירוט והסבר על מיני העצים בסוף הכתבה - שנכתב ע"י איילון כלב אגף היערנות קק"ל")
ולשאלת השאלות...
למה העלים מחליפים את צבעיהם?
לא נקפח גם את החיות המעטות שראינו ... סנאים רבים פעילים בעונה זו , וכן טמיאסים (סנאים קטנים שאינם סנאים כלל) האוכלים ואוגרים לקראת עונת החורף את שפע הפירות הבשלים בעונה זו.
על המוסים (אייל קורא) הגדולים אשר גורמים למאות תאונות בשנה רק שמענו, הללו נמצאים בלילות ליד מקווי המים והביצות הרבות המצויות בשטח, וכמו אצל האמריקאים הכל ממוסחר, סיורי לילה לצפייה במוסים מוצעים לתיירים .
הבנו שגם דובים הם במצאי החיות הקיים באיזור ולכן יש איסור להותיר אוכל ושאריות במוקדי פיקניק ובפחי אשפה ליד המלונות, כדי לא למשוך את הדובים העלולים להיות מסוכנים לבני אדם.
על מיני עצים ביערות בצפון ארה"ב ואירופה
Ash - באנגלית היא קבוצה של מינים לא בהכרח קרובים. אני מניח שהתכוונת ל- White Ash, שהוא עץ שנמצא בגינון בארץ תחת השם מילה (מבטאים (meila) אמריקאית. ישנו סוג אחר שנקרא Ash באמריקה, ממשפחה אחרת לגמרי (לדוגמא: (American Mountain Ash צמחים אלו שייכים לסוג בן-חוזרר (Sorbus) שנפוץ באזורים קרירים של אירופה וצפון אמריקה.
Birch – שדר בעברית, מבטאים Shadar, שייך לסוג Betula שנפוץ באירופה וצפון אמריקה, סוג חשוב מאוד באקולוגיה של הארצות הקרירות. המין הנפוץ ביותר באירופה הקלאסית הינו Betula pendula, שדר משתלשל, בעל הגזע הלבן המפורסם.
Beech – אשור בעברית, גם הוא סוג חשוב באירופה, ישנם יערות שלמים הקרויים על שם הסוג בסילוויקולטורה האירופאית ("יערות אשור"), חלקם OLD GROWTH כלומר יערות בני מאות שנים שלא בוצע בהם ממשק יערני, לא נותרו הרבה יערות כאלו הודות למלחה"ע ה-2 באירופה. סוג נפוץ ביותר בתעשיית העץ (בוק, בוך, וכד'), כאשר המין המוביל באירופה הוא אשור היערות (Fagus sylvatica) ובצפון אמריקה המין אשור אמריקאי או אשור גדול-עלים (Fagus grandifolia).
Aspen – צפצפה, בארצנו מוכרים שני במינים "בטבע": צפצפה לבנה (Populus alba) וצפצפת הפרת (Populus euphratica), הוא סוג עם מעט מינים יחסית שתפוצתו הטבעית כלל עולמית (ביפן, סין, אסיה, אירופה וצפון אמריקה) גדל במקומות קרירים ולחים ומשמש גם לתעשיית העץ.
בצפון אמריקה מוכרים בעיקר המינים Populus tremuloides והיברידים שונים של צפצפה שחורה (Populus x canadensis).
Basswood – תרזה בעברית (Tirza) או בתעתיק מלעז טיליה (Tilia) – סוג המונה בערך 30 מינים, ועל שמו משפחת הטליתיים, שלא מזמן צורפה למשפחת החלמיתיים (כמו שקרה למשפחת הסטרקוליים, בומבקסיים ועוד). ישנם מיני טיליה הנחשבים באירופה כעצים קדושים (מזרח אירופה) והם ניטעים לתעשיית הדבש. לא גדלות טיליות בישראל בכלל (עצים בודדים בגנים בוטנים). מינים מאירופה: טיליה לבובה (Tila cordata) וטיליה אירופית (Tilia platyphyllos) שגדלים מדרום איטליה ועד רוסיה ושוודיה. מראה העלה בדיוק כפי שהצורה החיצונית של העץ – בצורת לב, בשפות אירופאיות נקראת "לינדה" או "לינדן" שמשמעו יפה.
מינים באמריקה: בעיקר טיליה אמריקאית (Tilia Americana), שלה כמה זנים מובחרים במשתלות, שגדלה באופן טבעי רק במזרח אמריקה, מטקסס בדרום ועד קנדה בצפון.
(כתב: איילון כלב)