נמפית החורשף ( (Vanessa cardui ) הינו פרפר נפוץ הנמצא בארץ ברוב ימות השנה.
השם מגיע מלטינית ומשמעותו 'שֶׁל ונוס', הנימפה ('נימפה' במקור מיוונית = אישה צעירה) היפה מהמיתולוגיה היוונית. גם שם המין cardui נלקח מלטינית ומתייחס לצמח מהסוג קרדה (Carduus), בן למשפחת המורכבים המשמש לעיתים פונדקאי לפרפר הזה. השם העברי 'נימפית' מגיע מאותם מקורות. לטינית, יוונית או עברית, אכן שם ראוי לפרפר עדין ויפה.
ידועים כ 100 מיני פונדקאים לפרפר מה שמאפשר לו גמישות רבה. אכן הוא מצוי ברוב העולם חוץ מדרום אמריקה ואנטאקטיקה.
עוד על המין על פרפרים וחרקים באתר הנפלא : חרקים- עולם קטן גדול של עמיר וינשטיין
הפרפר בגודל בינוני , אפרפר חום, בצד התחתון של הכנפיים יש כתמים כתומים ו"ציורי" עיניים גדולות כדי להפחיד אוייבים. הצד העליון של הכנפיים ססגוני כאשר הכתום משמש כרגע לכתמים ודוגמאות מסויימות בצבעים לבן ושחור.
הנמפית עלתה לכותרות עקב גל הנדידה האחרון.
הפרפר מסוגל לעוף במהירות של כ 30 קמ"ש, מחזור חיי הפרפר מהטלת הביצה עד מות הבוגר כשנה, הבוגר חי רק מספר מצומצם של שבועות.
תוך כדי הנדידה מתחלפים כ 5 דורות, כאשר בכל דור עשוי (ה) פרפר בוגר להטיל 500 ביצים . הביצים בוקעות, הזחלים עוברים את הגלגול והפרפרים ממשיכים הלאה.
שלא כמו הציפורים, לא כל מי שיצא לדרך מגיע ליעד. אז איך הם יודעים את הכיוון לאן לנדוד?
מה מכוון אותם? הם יודעים לאן הם נודדים?
נושא זה הינו עדיין אחד התעלומות הגדולות בטבע, יש חושבים כי יש להם במח משהו כמו המצפן מכוון . ואז נשאלת השאלה איך הם יודעים מתי? בבוא החום עם תחילת האביב? כשהיום מתארך?...
גל זה של נדידה הגיע (ועדיין נמשך) מחצי האי ערב, עובר דרך ים סוף , תהיה לו תחנת ביניים בקפריסין וימשיך לתורכיה. חלקם ימשיך לאירופה.
ההערכה היא שעברו בארץ כמליארד פרפרים, כאשר הכיוון שלהם הוא צפון, אבל תוך כדי הם "מתדלקים" בצוף פרחים רב האנרגיה .
בדרך נדידתם חייבים הפרפרים לאכול על מנת לשרוד בהמשך המסע.
ממה הם ניזונים?
מתברר שהם אינם בררנים. לוגמים צוף ו ממספר רב של צמחים . (כבר אמרנו שנצפו כ100 מינים כאלה) צוף הוא תמיסה מימית של סוכרים שונים, המיוצר ברקמות מיוחדות בפרחים, המכונות צופנים (nectaries), הסוכרים הם בעיקר גלוקוז ודו סוכר: סוכרוז.
יום לאחר חג פורים, יצאתי לשטח חמושה במצלמה, צפיתי בהם (וגם צילמתי כמובן) פרפרי נמפית החורשף ניזונים מצוף ממספר צמחים המשתייכים למשפחות שונות :
חרדל לבן, גדילן מצוי, כלך מצוי ( שחלקים מהצמח רעילים לבע"ח מסויימים) הרדופנין, אשחר א"י, חרצית עטורה, פרחי הדרים, ונדמה לי שגם ממסרק מזרחי .
הם נמשכים גם ללנטנה ססגונית, ולכליל החורש הפורח בשפע בעונה זו .
צעדתי בין כרמי מושב בשפלה ושדותיו בין חרשות קק"ל ושטחי בתה .
השטחים צבעוניים ופורחים , גשמי הברכה שירדו השנה , הניבו אביב פרחוני וצבעוני במיוחד במיוחד, כאשר נדמה שהכל במימדי "ג'מבו" .
מה מושך ומקסים אותנו בראותנו פרפרים?
מתברר שהבילוי בטבע חיוני לבריאותם הגופנית והנפשית של בני האדם (ווילסון).
אנו מגיבים, ולו באופן תת הכרתי, לכוחות ולגירויים של הטבע ברווחה נפשית והנאה. עניין זה הוכח ונמדד מדעית במחקרים.
הניתוק הפסיכולוגי והפיזי בעת הבילוי בטבע, מאפשר רגיעה ושקט נפשי וכניסה לריתמוס איטי. השהיה בטבע יוצרת תהליכים נוספים: היא מעוררת אלמנטים של התמזגות, שייכות, קבלת הטבע כמות שהוא ואז גם קבלה עצמית, הטבע הינו חי ודינאמי ונמצא בתהליך השתנות מתמיד ומחזורי, כאשר תהליכים טבעיים מתרחשים בו כל העת.
תהליכי הצמיחה והמחזוריות של הטבע מחברים אותנו לעוצמות וליצירתיות שבנו.
אנו מתפעמים ומוקסמים מהיופי וההתחדשות בטבע. ויש לזה כיום גם מונח "ביופיליה"
צאו לטייל , תיהנו והיקסמו מהפרפרים המעופפים עדיין הכמויות בעל רחבי הארץ , מהפריחה ומההתחדשות
אביב נעים