הדפסה
ורד הכלב

סולט לייק סיטי לא רק מורמונים ...

התרשמות מהגן הבוטני השייך לאוניברסיטת יוטה.   14/07/2019

לסולט לייק סיטי באים כדי להתרשם מ"המפעל המורמוני", מהבניינים המפוארים, להאזין למקהלה בת 360 הזמרים וזמרות, מהמערכת המשומנת של המיסיונרים. לתהות מה סוד המשיכה וסוד הקסם של העיר היפהפיה בלב המדבר, הגינון המוקפד, הרוגע והניקיון. אנו כמובן ביקרנו גם בגן הבוטני הנחמד השייך לאוניברסיטת יוטה. 

יוטה היא אחת ממדינות ארה"ב נמצאת במערב או יותר נכון בצפון מערב, היא המדינה ה-13 מבחינת גודלה, ומבחינת צפיפות האוכלוסין היא במיקום ה- 33 , כאשר יש בה כ 3 מיליון תושבים. 
שיעור הילודה בה הוא הגבוה ביותר בארצות הברית, הודות לאחוז הגבוה של המורמונים שקבעו בה את ביתם. בירתה סלט לייק סיטי- מעוז המורמונים בארה"ב ובעולם. 
יוטה היא המדינה השנייה היובשנית ביותר בארצות הברית אחרי נבדה, יש בה בממוצע 300 ימי שמש בשנה.
הנוף בה מגוון: יש בה מדבריות, מלחות, רכסי הרים גבוהים שהינם מושלגים בכל ימות שנה, נופים מדהימים המושכים מטיילים מכל העולם, ומגוון גדול של פרחי בר.

הבירה כיום, סולט לייק סיטי הייתה מקום נידח ביותר על שפת אגם המלח שישבו בו במשך אלפי שנים שבטים אינדיאניים. ההתיישבות של האדם הלבן בסולט לייק סיטי החלה ב- 1847 עם הגעתם של המאמינים ב"קדושי אחרית הימים" – הלו הם החלוצים המורמונים שנדדו מערבה מכיוון שנרדפו בכל מקום אליו נדדו... הם חיפשו אזור מבודד שבו יוכלו לחיות על פי אמונתם הדתית באופן חופשי. המסורת המורמונית מספרת כי מנהיג הכנסייה בריגהם יאנג כשהגיע למקום הכריז: "זה הוא המקום". הוא היה בטוח שהגיעו לארץ המובטחת שלהם כיוון שימת המלח שלחופה נחתו, הזכירה להם את ים המלח שלנו. גם שם הם נרדפו ועברו לא מעט תלאות אולם בסוף הצליחו להתבסס בה.

העיר קיבלה תנופה כאשר קווי הרכבת למערב עברו דרכה, ועד היום היא ידועה כ-"צומת הדרכים של המערב" בזכות מיקומה הגאוגרפי המרכזי במערב ארצות הברית. התיירות בעיר גברה בעקבות אירוח אולימפיאדת החורף המוצלחת שהתקיימה שם בשנת 2002.
כ- 45 אחוזים מבני העיר הינם מורמונים והדבר ניכר מאוד בעיר. ביום ראשון סגורים כל המרכזים המסחריים, והתושבים מבלים בשלווה את היום עם בני משפחותיהם, העיר לובשת חג כאשר בני משפחה מטיילים בנחת לבושים בבגדי חמודות כולל הילדים והילדות. ימים אלה מוקדשים להטבלה, חתונות וכו. 

ביום ראשון שכזה שמנו פעמינו לגן הבוטני המקסים בשם: Red_Butte_Garden הנמצא תחת חסותה של אוניברסיטת יוטה. בימי השבוע מוביל שאטל את המתעניינים מהאוניברסיטה לגן, אולם לא ביום ראשון. מצאנו את עצמינו מנווטים בעיקשות ביום חם, באזור ללא שילוט לעבר הגן המצוי למרגלות רכס ההרים Wasatch Range.

הגן , משתרע על פני 21 אקר (כ 80 דונם) ובו 8 ק"מ של שבילי הליכה. בגן מבקרים כ 200,000 מטיילים בשנה, ומתחזקים אותו 300 מתנדבים פעילים, 30 אנשי צוות קבועים ו 90 פרילנסרים!!!
בגן  המטופח ישנו אמפיתיאטרון שמשמש אכסניה לשלל הופעות תרבות ומוסיקה בעיר.  
המקום משמש גם כמיקום פופולרי לחתונות וריאה ירוקה לעיר. בבוקרו של יום ראשון בו ביקרנו התקיימה חתונה כאשר "החופה" נערכה בגן הורדים המדהים והפורח. המקום מחולק לחלקות לפי מידת המים שלהם זקוקים הצמחים, ולפי תפוצה של הצמחים 
(צפינו בגנן שעבר בחלקה מסויימת עם משפך והשקה את הצמחים לפי ההוראות...) 
     
בגן חלקות של צמחי תבלין, צמחי מרפא, צמחים מאיזורים יובשניים, גן ורדים, גן משחק לילדים, פינות ישיבה אינטימיות, אגם ובו מפל, פרגולות ועוד. הצמחים משולטים וכן פזורים שלטי הסברים בנושאי  אקולוגיה: על הסתגלות של צמחים ליובש  וכו. הגן בנוי על צלע הר, באיזור צחיח ומשתלב בנוף. נשקפים ממנו הרים מושלגים, אין ספק שהטופוגרפיה מוסיפה לו חן (ראו בגלריה). בכניסה קיבלנו מפה והמליצו לנו לנסוע לסיור היכרות ראשוני בקלנועית שבה נוהג מתנדב אדיב שגם מסביר על הצמחייה מה שהוא יודע (לא יותר מידי..)

תקופת יוני הינה שיא של פריחה, עת הגן נצבע במרבדים של צבעים המתובלים בריחות מבושמים: צהוב, ורוד, כחול,  סגלגל ירוק וכו. טיילנו רגלית בגן להנאתנו, נחנו בפינות הישיבה המוצלות, פגשנו בחתן-כלה שבאו להצטלם לאחר הטקס, צילמתי בדבקות את מיני הפרחים המרהיבים כמו שרק אנשי "צמח השדה" מסוגלים. למדתי להכיר מיני צמחים חדשים ולעומת זאת רבים לא היו מוכרים, לא רק הם אלא גם משפחתם לא מוכרת במחוזותינו.

מה ראינו ומה למדנו שם:
- הבנו שמזג האוויר של יוטה מתאים לגידול ורדים (ימי שמש , יובש?) וורודים נחמדים ורדים גדלים בר. ( ראו בגלריה) 
 - הפרח Sego Lili ממשפחת השושניים (Calochortus nuttalliiהינו הפרח הלאומי של יוטה. מדוע? מכיוון שהוא צמח אנדמי לצפון-מערב ארה"ב ומכייוון שהפקעת שלו נאכלת (אם כי לא ממש טעימה). כשהגיעו המורמונים לאזור צחיח זה הם היו רעבים, וניזונו מהפקעת ולכן זוכרים לטובה את הגיטופיט  שהציל אותם מרעב.
ואם אנו בעניין פרח לאומי, הרי שפגשנו כאן את
- הפרח הלאומי של קולורדו ששמו "קולורדו קולומביין(Aquilegia caerulea) , פרח מיוחד עם מספר דורבנים ארוכים ממשפחת הנוריתיים. הוא פורח בגוונים צבעים וגדלים שונים, ובכל צפון אמריקה כולל קנדה  

- הרגשנו בבית כאשר, ניצב מולינו השלט : "מרוות ירושלים דביקה", ליד שלהבית חיוורת משהו, שמחנו בה.    
- ישנו בגן מין של סומק שהאינדיאנים השתמשו בו כצמח מרפא.
- היו מעט שומים אחד מהם מאוד הזכיר לנו את שום הגלגל שלנו...
- שמנו לב שישנם פרחים רבים בצבעים כחול תכלת וסגלגל, רובם ממשפחת הנוריתיים בעלי דרבנות, או פעמוניתיים. 
ישנם צמחים רבים בעלי קרקפת ממשפחת המורכבים, שיחים שפירותיהם הם מיני גרגרי יער נאכלים כולל תות בר. וכן שיחים ועצי מחט רבים: אורנים, ערערים, אשוח ואשוחית  ושאר צמחי מחט שאינם גדלים בישראל.
כמו כן ישנם מינים רבים של עצי צפצפה, ועצי תה (טיליה).
 פרח בגן עץ שהשלט לידו הורה : (Tulip tree  (Liriodendron tulipifera, ממשפחת המגנוליים. הפרחים דומים לפרחי הצבעוני. השימוש בשם "עממי" Common name  מאוד נפוץ  שם.
ראינו שם גם צמח גבוה בעל תפרחת ארוכה שהזכיר לנו חצב גם בעליו וגם בתפרחתו. לא היה לידו שלט לזיהוי, ומי ששאלתי לא ידעו מה טיבו .(ראו בגלריה)
 במסלול הסב את תשומת ליבינו המתנדב לצמח מחטני ובכותי רעיל  (פירותיו אכילים) בשם : (English Yew (Taxodium, לאחר שפרקתי את התמונות מהמצלמה שמתי לב לכיתוב שצולם שם כי מן הגזע שלו מפיקים את החומר טקסול המשמש לכימוטרפיה למיני סרטן מסויימים. כן, אני מכירה את הרעל הזה מקרוב ....
מעניין לדעת כי יש גם ליד אחד המבנים המונומנטליים בעיר שטח ובו פרחי בר שהמורמונים מטפחים.
בגלריה תוכלו להתרשם ממגוון הפרחים השונים ומהגן המקסים.

למתעניינים להלן קישור לפוסטר אינטראקטיבי של פרחי הבר הנפוצים ביוטה.

בגן ישנה חנות ובה נמכרים זרעים מקומיים, ספרים "ניו אייג'" מעניינים בנושאי ביופיליה, היער המרפא,  וכו.

איחולי קיץ נעים לגולשים  
שרה גולד

גינון חסכוני במים