בשנת 1983, הציע שמעון בדר, המעצב הראשי של מפעל נעמן, לציירת ברכה אביגד לעצב עיטורים של פרחי בר לכלי פורצלן (חרסינה) לבנים. אביגד נענתה להזמנה. היא ציירה את הפרחים הבודדים במחזור חייהם, ואלה נשזרו לזרים שהותאמו לצורות הכלים.
ייצור הכלים המלבבים, שהביאו את פרחי ארץ-ישראל אל שולחן האוכל, חדל זמן לא רב לאחר שהחל עקב שרפה שפרצה בנעמן וכילתה את הדקאלים. (מדבקות)
ציוריה של ברכה אביגד הוצגו לראשונה ב"תערוכת הפרחים הארצית" בגן האם בחיפה, תערוכה שיסד ראש העירייה אבא חושי. מכאן קצרה הדרך לשיתוף פעולה עם מחלקת החינוך של העירייה והמחברים, זאב ברלינגר וצבי זילברשטין, מורים בבית הספר הריאלי העברי בחיפה, לפרסום הספר הראשון שאיירה, "פרחי הכרמל" (1958).
דפים בודדים, על פניהם ציור הפרח ועל גבם הביאור הבוטני, קובצו לילקוט, וחולקו מדי יום שישי לתלמידי בתי הספר, שמבלי משים הפכו שומרים נאמנים של פרחים. מתוך "פרחי הכרמל" ו"פרחי הגליל", שלכתיבתו הצטרף עוזי פז, המנהל הראשון של רשות שמורות הטבע, הוכנה באמצע שנות השישים של המאה הקודמת הכרזה "פרחי בר מוגנים" של רשות שמורות הטבע.
הכרזה ליוותה את מסע הפרסום שעוגן בחוק ההגנה על ערכי הטבע (1963), ושנבחר כטוב והמשפיע ביותר בתולדות המדינה. ראשית הכרזה הייתה בגרסאות צנועות שהדפיסה עיריית חיפה במימון מפעל בלוּבנד-תלמה וממגורות דגון. בחסות רשות שמורות הטבע ראה אור אלבום "פרחי בר בישראל" של גולד בנד-תלמה. תצלומי הפרחים להדבקה באלבום חולקו עם רכישת מוצר מתוצרתה.
ציוריה של ברכה אביגד הם חוליה מקומית בתולדות הלאומיות המודרנית, ששיקפה את תמונת המולדת בציור הצמחייה שלה, כאמצעי להגדרת הטריטוריה ויצירת השייכות למקום.
לקריאת כל הכתבה
לכתבות שהתפרסמו בעבר באתר צמח השדה אודות ברכה אביגד
פגישה וראיון נותן השראה - ראיון עם ברכה
זו נדיר- ברכה אביגד
לזיכרה של ברכה אביגד