נזמית לופתת שייכת למשפחת השפתניים. השם המדעי של המשפחה Lamiaceae, נקבע לפי השם המדעי של הסוג נזמית Lamium. משפחה זו היא בעלת תפוצה עולמית וכוללת כ-200 סוגים ו כ-3200 מינים רובם עשבוניים ושיחים ומיעוטם עצים (1). אופייני למשפחה זו הפרח החד-או הדו-שפתני, הגבעול המרובע ובעיקר, משפחה זו מצטיינת בנוכחות קשת רחבה של שמנים אתרים הנמצאים בחלקים העל אדמתיים של הצמח. החוקרים מיחסים לשמנים אלה הגנה מפני אכילה על ידי בעלי חיים (2), מניעת נביטה בסביבות הצמח (3), ומשיכה של מאביקים (4). בארץ גדלים 34 סוגים ממשפחה זו, הסוג נזמית מיוצג על ידי 7 מינים.
הנזמית הלופתת היא צמח חד שנתי, נפוץ בחבל הים -תיכוני מן החרמון בצפון ועד צפון הנגב. היא מצויה בשדות, חורשות וצדי דרכים. בעולם נפוצה הנזמית בארצות שונות באזורים שונים בעלי אקלים מטיפוס ים-תיכוני. הפריחה נמשכת, בישראל, מחודש דצמבר ועד אפריל.
הפרחים מרוכזים במפרקים העליונים של הענפים והם מלווים בדורים של חפים ירוקים. לנזמית לופתת יש שני טיפוסי של פרחים, אשר כבר תוארו בסוף המאה ה-19 ( 5). פרחי הטיפוס האחד הם פרחים ארוכי צינור דו-שפתניים המכונים פרחים כזמוגמיים. לפרחים אלה צינור באורך של 10-12 מ"מ. ובקצהו שפתיים. השפה העליונה חופה על האבקנים והתחתונה, המנוקדת בנקודות כהות על רקע בהיר, משמשת לנחיתת החרקים המבקרים. בתמונה מס 1 נראים פרחים ארוכי צינור (כזמוגמיים) פתוחים וביניהם מספר פרחים שעדיין לא נפתחו.
המאבקים של שני האבקנים נפתחים עם פתיחת הפרח והופעת הצלקת המוכנה להאבקה בסמוך להם. בזמן ביקורי המאביקים גרגרי האבקה הסמוכים לצלקת עשויים לעבור אל הצלקת ולנבוט עליה ובעקבות זאת מתרחשת הפרייה. הצמח מייצר זרעים גם כתוצאה מהאבקה עצמית (פרח קומפטבילי). הצוף חבוי בבסיס הפרח, אך ביקורים של דבורי דבש נדירים בפרחים אלה, שכן אורך לשון הדבורה (6) מ"מ, קצר מצינור הפרח. רק דבורים ארוכות לשון (11-15 מ"מ) מסוגלות להגיע לקרקעית הפרח ולאסוף צוף. לאחר ההאבקה וההפריה נוצרות ארבע אגוזיות ולכל אחת זרע אחד.
הפרחים מהטיפוס השני, מצויים בין הפרחים הכזמוגמיים, ומכונים פרחים קלייסטוגמים שפירושו, בעלי האבקה חבויה. פרחים זעירים אלה, לא נראים בתמונה נשארים סגורים וגודלם 5-2 מ"מ. בתוך הפרחים האבקנים והצלקת מקופלים ומהודקים אחד לשני, האבקנים והצלקות מבשילים באותו זמן. וגרגרי האבקה הסמוכים לסדקי המאבק נובטים בעודם במאבק ושולחים את הנחשונים אל הצלקת ומפרים את הפרח בהאבקה עצמית. לחרקים אין כל מגע עם האבקנים וההפריה מתרחשת כולה בתוך הפרח הסגור(6).
בדרך כלל, גרגרי אבקה אינם נובטים בתוך המאבק. מה אם כן מביא את גרגרי האבקה של הפרחים הקלייסטוגמים לנבוט במאבק? ניסויי מעבדה בהנבטת האבקה על אגר מוצק מעורב בתמיסת סוכרוז, בנוכחות מאבקי הנזמית, הראו כי בדופן הפנימי של המאבק מצוי חומר אשר מזרז את נביטת גרגרי האבקה. ייתכן כי חומר זה הוא המאפשר את נביטת האבקה בתוך המאבק.
האם קיימים גורמים סביבתיים המשפיעים על תדירות הופעת הפרחים השונים? התשובה לא לגמרי ברורה, תצפיות הראו (6) כי בשטחים מוצלים מוצאים יותר פרחים קלייסטוגמים מאשר פרחים כזמוגמיים. ניסויים שנערכו בחו"ל (7) הראו כי בטמפרטורות גבוהות ויום מתארך נוצרים, יחסית, יותר פרחים כזמוגמיים מאשר פרחים קלייסטוגמיים.
במחקרים אחרים (9,8) נמצא כי לבתי גידול שונים השפעה על היחס בין הפרחים הכזמוגמיים לפרחים הקליסטוגמיים. כמו כן לא ברור אם קדקוד פריחה אחד יכול לפתח את שני סוגי הפרחים או לכל אחד מהם קדקוד פריחה נפרד.
לסיכום: פריחת הנזמית הלופתת בישראל מתחילה עם תחילת החורף זו עונה גשומה וקרה בה התנאים לא מתאימים להאבקת חרקים (10). רק מאוחר יותר, בהמשך עונת החורף, כאשר הימים מתארכים והטמפרטורה עולה, מתרבים הפרחים הכזמוגמיים ובהם נוצרת האפשרות להאבקת חרקים. בתחילת העונה הזרעים כולם הם פרי האבקה עצמית והזרעים הנוצרים הם העתק גנטי של ההורים. נוכחותם של הפרחים הקליסטוגמיים בצד הפרחים הכזמוגמיים מגדילה את האפשרויות ליצירת זרעים בעלי הרכב גנטי שונה. לזרעים שהם תוצרי האבקה עצמית יש סיכויים טובים להצליח לגדול ולפרוח באותו בית-גידול, כפי שעשה צמח ההורה שלהם. זאת אסטרטגיה המבטיחה את קיום המין. לעומת זאת, האפשרות של האבקה זרה מגדילה את הפוטנציאל של הגדלת השונות הגנטית ומרחיבה את האפשרות להתפשטות והתאמה לבתי גידול חדשים.
ספרות
1
Feinbrun, N. 1978. Flora Palaestina. The Israel Academy of Science and Humanities. Jerusalem.
2
.פרבולוצקי, א. ופולק, ג. 2001 . אקולוגיה, התאוריה והמציאות הישראלית. ירושלים: כרטא.
3
Croteau, R. 1986. Biochemistry of monoterpenes and sesquiterpenes of essential oils. In: L.E. Craker and J.E. Simon (eds) Herbs, Spices, and Medicinal Plants: Recent Advances in Botany, Horticulture and Pharmacology, pp.81-93. Phoenix AZ: Oryx Press
4
בקר, ר., איזיקוביץ, ד. ודפני, א. 1988.שמנים אתרים באזוב מצוי כגורם זהוי ומשיכה למאביקים. רותם, כרך 26, עמ' 37-61
5
Muller, H.1883 The Fertilization of Flowers. Macmillan and Co.
6
גליל, י. ואיזיקוביץ, ד. 1964.האבקה חבויה בפרחים. "טבע וארץ" כרך ו חוברת ה' ע' 12-2
7
Lord,E. 1982 Effect of day length on open flower production in the cleistogamous species Lamium amplexicaule L. Annals of Botany 49:261–263.
8
Stojanova, B., Cheptou P.-O., and Mauroice S. 2014. Does cleistogamy variation translate into outcrossing variation in the annual species Lamium amplexicaule (Lamiaceae)? Plant Systematics and Evolution 300:2105-2114
9
Zinger, E., Gueijman, A., Obolski, U., Ram,Y., Rubi, E., Binder, M., Yechieli, N., Ohad, N. and Hadany, L. 2019 Less fit Lamium amplexicaule plants produce more dispersible seeds. Nature Scientific Reports 9:6299.
10
Dafni, A., 1996. Autumnal and winter pollination adaptations under Mediterranean conditions. Bocconea 5:171-181.