בשביל הנופלים והשבויים

כל האנדרטאות נמצאות בתוך עצי היער, סביבן פריחה עונתית, מבודדות, מוצלות מוקפות שלווה שאינה מסגירה את הסיפורים הנסתרים

 

סיורים אלה הנערכים בסיום עונת האביב , באייר בו עדיין ישנה פריחה לבנה וכחולה, לבנים: דל-קרניים כרמלי, גזר קיפח ועוד, וסגולה-כחולה : נפית כפופה, חסה כחולת פרחים, עולש מצוי (שני האחרונים פורחים בבוקר בלבד) ורבים אחרים גם.  

 

 

ראשיתן של הפלוגות הדתיות אשר השתתפו במלחמת העצמאות, בשנות ה 30 במסגרת ההגנה. חיילי פלוגות אלה השתתפו בקרבות בכל רחבי הארץ ורבים מהם נפלו.

בעיית גיוס צעירים דתיים לשורות ההגנה העסיקה את ראשי ההגנה וראשי הציבור הדתי. למרות שהיו פזורים חיילים דתיים רבים ביחידות רבות, התגלו בעיות לשמור על אורח חיים דתי במסגרות החילוניות. הפתרון הזמני היה להקים פלוגות דתיות שיאפשרו לאנשיהם להשתתף בהגנת הארץ תוך שמירה על כללי הדת. (מאוחר יותר התנגד לרעיון זה של יחידות דתיות נפרדות, הרב הראשי לצה"ל הרב גורן)

במלחמת העצמאות השתתפו מספר פלוגות דתיות, אחת מהן הייתה הפלוגה הדתית של חי"ש תל אביב, שהייתה פלוגה  בגדוד 51 של חטיבת גבעתי. פלוגה זו  השתתפה במספר קרבות וביניהם גוש עציון, שחרור בן שמן וג'ימזו במבצע דני. מפקדה של הפלוגה הדתית של חי"ש תל אביב היה אליהו חן-ציון.

 

(מבצע דני היה המבצע העיקרי של צה"ל ב"קרבות עשרת הימים "שמטרתו הייתה  לכבוש את - לוד, רמלה, לטרון ורמאללה (לרל"ר)  הוא נחשב להצלחה גדולה. מכיוון שהצליחו להרחיק את  כוחות הליגיון ממרכז הארץ, ובעיקר מגוש דן) 

חלק מהלוחמים היו קודם בגוש עציון, אח"כ הועברו לכפר ג'ימזו (כפר ערבי שתושביו ברחו , זה גם המיקום של גמזו המקראית) שם הדפו ב-12 ביולי 1948 התקפה של הלגיון הירדני שניסה לכבוש בחזרה את הכפר ולהתקדם לעבר לוד. בהתקפה זו נפלו שניים מלוחמי הפלוגה ששמשו כצוות מקלע בג'ימזו ונהרגו מפגיעה ישירה של פגז. 

לזכרם הוקם שלט ע"י בני המושב בפסגת תל גמזו הנקרא "מצפה השניים". 

בסך הכל נפלו בקרבות 32 מלוחמי הפלוגה הדתית, לזכרם הוקמה האנדרטה ביער-בן-שמן 

חשוב  לזכור כי חלק מהלוחמים והנופלים היו ניצולי שואה בודדים ללא משפחה, אין מי שיזכור אותם 

האנדרטה ביער נמצאת במקום שקט ונגיש, ניתן להתייחד עם הנופלים בשקט ובאינטימיות 

 

בצומת כביש 443 והכביש המוביל למושב גמזו ולכפר דניאל, פונים בפניה הראשונה לכיוון מערב, בין עצי היער מוביל כביש לבית הקברות הישן של בן-שמן. 

כ 30 מטר לפני בית הקברות, בצד הדרך לכיוון מערב ניצבת האנדרטה.

לא הרחק מתל גימזו, שעליו ולרגליו שכן הכפר הערבי ג'ימזו, נמצאת אנדרטת זיכרון.

 האנדרטה מצויה ממזרח לתל גמזו, במרחק של כחמש מאות מ' ממורדותיו המזרחיים, בתוך יער אורנים המסתיר אותה .  האנדרטה מתנשאת לגובה של כשלושה מטרים, משלוש אבני גזית גדולות ולבנות הניצבות על בסיס העשוי אבנים רבועות קטנות. בחלקה העליון של האנדרטה נחקק סמל ההגנה כשמשני צידיו חרבות. על האנדרטה מצויה הכתובת דלהלן ללא ציון תאריכים:

 

כאן נפלו על משמרתם

מפקדי ההגנה במרחב תל - אביב

מפקד תל – אביב והמרחב

 

כידוע, נכבשו כפרי הערבים בסביבה שממזרח ללוד ורמלה במסגרת "מבצע דני", במהלך קרבות "עשרת הימים" . מבצע זה נערך בין הימים ה - 9 ליולי 1948 וה – 19 בו, ומטרתו הייתה להרחיק את איום הלגיון הערבי, שחנה בלוד רמלה – יהודיה מאזור תל אביב, ולהשמידו. מטרה נוספת הייתה להרחיב את הפרוזדור לירושלים על ידי כיבוש כפרי האויב שממזרח ללטרון. במסגרת שלב א' של "מבצע דני" נתפסו הכפרים הערביים ענבה, ג'ימזו ודניאל, וכן נכבשו לוד ורמלה . בשלב ב' של המבצע נכבשו ברפיליה [ כיום חלק מאזור התעשייה של מודיעין ], סלבית [שעלבים ] , שילתא [ שילת ], אל בורג' [ גבעת התיתורה], ביר מעין וכפרים נוספים. תנופת הכיבוש נבלמה בשל ההפוגה השניה שנכנסה לתוקפה ביום 19.7.48 

 

בקרבות "עשרת הימים" בגזרת אזור מודיעין השתתפו לא רק חטיבות הפלמ"ח "הראל" ו"נחשון", כי אם חטיבה 8 המשוריינת, ושני גדודים נוספים, גדוד 3 מחטיבת אלכסנדרוני  ולוחמים מגדוד 2 של חטיבת קרייתי  - שעיקר לוחמיו גויסו מאזור תל-אביב 

 

ישראל שחורי וחבריו נמנו על מפקדי חטיבת קרייתי, אשר נטלה על עצמה עם כניסת ההפוגה השניה לתוקפה, את האחריות להחזקתם של כמה מן המשלטים באזור מודיעין – גמזו. זאת לאחר שכוחותינו הצליחו להסיג את כוחות האויב מזרחה במבצע דני.

בסיור שטח שערכו המפקדים שחורי , יחזקאל בן דוד ושורה  אושרוביץ,  ביום י"ג בתמוז תש"ח [ 20.7.48 ], לצורך קביעת אתרים בהם יוקמו משלטים באזור ג'ימזו, דרכי ביטחונם והגנתם , עלה הרכב בו סיירו על מוקש אנטי טנקי, סמוך למקום בו הוקמה האנדרטה. 

 

מן הפיצוץ נהרגו אלכסנדר שורה וחברו יחזקאל בן דוד, ואלו מפקדם ישראל שחורי שהיה סמח"ט חטיבת קריתי נפצע אנושות ונפטר מפצעיו רק למחרת היום 

 

ישראל שחורי, יליד הארץ, בן שלושים וחמש בנופלו. מילא תפקידים רבים בהגנה משנת 1938 . בפרוץ המאורעות היה מפקד חזית דרום תל אביב . במסגרת זו תכנן את הגנת העיר על כל פרטיה. מאוחר יותר נתמנה למפקדה של ת"א והמרחב . נחשב למפקד מוכשר. אחר נופלו הוענקה לו דרגת סגן אלוף ע"י הרמטכ"ל.

 

יחזקאל בן דוד, בן ארבעים וארבע בנופלו. נולד ברוסיה, עלה ארצה בשנת 1921 . עסק בהגנה בייצור נשק וביבואו. שמש מפקד ההגנה בתל מונד ואחר כך בבן שמן. שירת לפני נופלו כקצין מודיעין בחזית הדרום. לאחר נפילתו הוענקה לו דרגת רס"ן

 

שורה אושורוביץ בן ארבעים ושתים בנופלו. יליד רוסיה ומראשוני החלוץ בגרמניה. בשנת 1929 היה ממקימי קיבוץ גבעת ברנר. חניך הקורס הארצי למפקדים של ההגנה, ומאוחר יותר היה מפקדה של גבעת ברנר . נמנה על חברי המפקדה האזורית של ההגנה בתל אביב. הובא למנוחות בקיבוצו – גבעת ברנר. 

 

בוויז : אנדרטת מפקדי ההגנה תל גמזו 

 

 

 

למעלה מחמש מאות לוחמים נפלו בשבי בכל מלחמות ישראל, כולל שבויי מלחמת העצמאות ומלחמת סיני, מלחמת ששת הימים וקרבות ההתשה, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת שלום הגליל, והמלחמה נגד ארגוני הטרור.

 

פדיון שבויים הוא ערך גדול בדת היהודית.

 

כל רגע שמאחר לפדות השבויים, היכא דאפשר [במקום שאפשר] להקדים, הוי כאילו שופך דמים" (רבי יוסף קארו) " 

 

לא רבים מכירים את אתר ההנצחה לפדויי השבי והנעדרים במלחמות שנמצא בדרום יער בן שמן, ב"יער השבויים". 

היער הוקם בשיתוף קרן קיימת לישראל ועמותת "ערים בלילה", המקום נחנך בשנת 2007 להנצחה ואכסניה לטקסים ולאירועים הקשורים בנושא השבי במקום ניצב גל-עד  המשמש ולהישרדותם של פדויי השבי והנעדרים במלחמות ישראל. קק"ל תרמה כ-3,000 עצים לשתילה.(רובם עצי אורן )

 

ה"אנדרטה" מורכבת מסלעי גרניט, בזלת ואבן ירושלמית, שהובאו ממקומות שונים בארץ. עליהן מוטבעים סורגים ודלת פתוחה/סגורה המסמלת את הקושי של פדוי השבי להמשיך בחייהם. הגלעד עוצב על-ידי יעקב דנינו, שהוא בעצמו היה שבוי ממלחמת יום הכיפורים וכיום עובד בקק"ל.

עדויות השבויים שחזרו מהשבי הינן קשות וכוללות סיפורי השפלה, עינויים פיזיים ונפשיים, לאחר חזרתם רובם סובלים מקשיי התאקלמות, לעיתים בושה והרגשת כישלון. 

 

ניתן להתרשם משירו של אביגדור קהלני המוטבע במקום: 

נפל בשבי / אביגדור קהלני.
הוא היה חייל שאהב את המדים,

אחז בנשק ולמד איך נלחמים. 

למד מה עושים כשבקרב נפצעים,

אך מעולם לא למד איך בשבי נופלים.

 בקרב מצא עצמו חשוף בהפתעה. לבד מול האויב, ללא הגנה

....   "לעולם של חושך בוז והשפלה

הלוחם הגאה איבד דמות וצורה, 

אוסף שברי גופו ".... (ראו בתצלום את כל המלל) 

 

עמותת "ערים בלילה" מסייעת ללוחמים שהיו בשבי האויב, במלחמת ההישרדות שמנהלים רבים מהם מאז חזרתם ארצה. רבים מהשבויים לשעבר סובלים מבעיות קשות, בריאותיות פיזיות ונפשיות, כלכליות ואחרות.

 

האנדרטה  מיוחדת ושונה, בהחלט "מרגשת". מוטבעים בה שירים ופסוקים על המצווה לפדות שבויים, שיר שכתב קהלני שהיה שבוי, ועוד.  יש בה רחבה מרוצפת, ספסלים להתבוננות ומחשבה אינטימית להזדהות עם השבויים והנעדרים.

 

ילדי בתי ספר מהעיר מודיעין מתחזקים את המקום יפה.  

להתרשמות ראו את התצלומים 

 

היער והגלעד נמצאים מדרום למושב גמזו , וגם אינם מוכרים לרוב תושבי המדינה וגם לא לתושבי המושב והמועצה.

מכיוון שהיא נמצאת במקום שאינו ידוע למטיילים רבים, אני רואה חובה להביא אותה להיכרות  עם ציבור 

 

 הערה: מתאים לרכב 4 על 4     

מיקום האנדרטה מסומן בסימון קק"ל בשבילי אופניים ודרכים המובילות מהעיר מודיעין מערבה. המיקום דרומית למושב גמזו מערבית למודיעין לא רחוק מכבישים 6 + 1

הגעה לפי הוויז :
https://waze.com/ul/hsv8ve132r