בחודשי האביב בוקעים בערוץ הנחל מימי השלגים מהחורף האחרון אשר מחלחלים אל תוך ההר הגירני כאשר מסביב נעשה חם. ועליו נמליץ במסלול זה.
החרמון הוא הר נפלא ואחד האתרים המרתקים בארץ ישראל. ייחודיותו איננה רק ברום גובהו ובצמחיה המיוחדת הנמצאת על ההר, אלא גם בחשיבותו ההיסטורית, בתופעות גיאולוגיות החשופות בו, ובחיים שהתנהלו סביבו. אנחנו נסענו לשם יחד עם חוג המטיילים של שירין ונועם, בהדרכת שירין בן יעקב.
תיאור המסלול:
לאחר שעשיתם את כברת הדרך ממקום מוצאכם לכיוון מג'דל שמס, סעו בכביש 98 לחניון התחתון של אתר החרמון. שם תוכלו להשאיר את הרכב ולהתחיל בטיול. כשתצאו מן הרכב בשעת בוקר מוקדמת ודאי תרגישו ברוחות הקרות המנשבות, ומוטב אם תעשו זאת שעה שאתם לובשים בגד חם - אז הגיעו מצוידים.
בקצהו המערבי של החניון, לכיוון מטה, נמצא השביל אשר מוביל אל תוך ערוץ נחל ערער הקרוי על שם הערער הגלעיני הצומח בו, אשר תפוצתו בארץ מוגבלת לחרמון. המסלול נמשך מערבה לאורכו של ציר 5, ציר ג'יפים שרובו בשטח צה"ל, ולצורך ביקור במסלול יש לתאם עמם (מספרי הטלפון לתיאום מצורפים בסוף הכתבה).
נתקדם בשביל, ולאחר שהוא מתעקל שמאלה, נרד במורד השלוחה אל ערוץ נחל ערער שנמצא צפונית לנו. מתוך הערוץ עולים לגבעה הנגדית, עושים את הדרך בין המזרעות הסוריות הנטושות, ולבסוף מטפסים מטה במורדותיה המערביים אל תוך ערוץ נחל שיאון.
זה המקום להבהיר כי המסלול עלול להיות קשה, איננו נגיש וגם איננו בשביל מסומן. אך גם זאת יש להגיד - תנועת המטיילים הצעירים במקום ערה למדי. חלקם אף ניצלו את הסלעים שבדרך לתרגילי אקרובטיקה למיניהם (שכמובן צולמו, לשיתוף ברשתות החברתיות מיד כשתהיה קליטה.
אילו צמחים נראה?
בשני הערוצים בהם נטייל שולטת בחודשים אפריל-מאי פריחתם הלבנה של עצי עוזרר קוצני במלוא עוזה. העוזררים לא רק יפים אלא שימושיים - ברפואה העממית של ערביי ארץ-ישראל מייחסים לעוזרר קוצני תכונות חיוניות. ספציפית מהפרחים עצמם הם מכינים משרה כוהלית לשתייה, אשר שימשה כנגד נדודי-שינה, תופעות גיל-המעבר, חרדה ועצבנות.
ורד הכלב: יפרח כאן רוב ימות הקיץ, שימו לב כי ענפיו מקושתים, וקוצים מאונקלים גדולים ונוקשים גדלים באורח בלתי סדיר על ענפיו. הפרח גדול, במבנה של קערה שטוחה, ריחו נעים, קוטרו 5 ס"מ, וצבעו ורוד עדין. הוא נחשב למין נדיר בארץ, וגדל ביערות אלון ובין סלעים בעיקר בצפון. בחרמון הוא גדל בצידי דרכים ובנחלי אכזב עד רום של 1,700 מ', ופריחתו השופעת מתאחרת עד אוגוסט.
כרמלית נאה: בעוד על פי רוב נראה את הכרמלית הנאה פורחת בכרמל ובגליל בין החודשים דצמבר לאפריל, הרי שבחרמון שבערוצי החרמון הקר ניתן לראות בפריחתה גם במהלך מאי. פרחיה של הכרמלית הנאה הם בתבנית "צלב מלטה".
פרופסור אמוץ דפני טוען בתוקף כי אין כל קשר אמיתי בין הפרח הורדרד לבין הסמל של המסדר הצלבני: "השם האנגלי 'Maltese Cross Ricotia', המופיע באתרים רבים, הוא ככל הנראה 'המצאה' מאוחרת תוצרת הארץ, משנות השמונים של המאה שעברה, שלא הצלחנו לאתר את מקורה. מכאן שכל קשר בין מראה הצמח, צלב מלטה ומסדר הכרמליטים מופרך מעיקרו".
המסלול היפה מציע לנו פריחה עשירה נוספת ליהנות מצבעיה וצורותיה: לבנה רפואי, שרעול שעיר, הרדופנין, כחלית ההרים, פרגים, ועוד רבים. פיקחו עיניים ועדשות, והארץ תשתף בפניכם מטובה, ותוכלו לצלם להנאתכם. הנוף הירוק והצונן השקט והאוויר הנקי מרגיע ומהנה.
נשוב אל המסלול
שיאו של המסלול הוא ללא ספק עינות שיאון, כאשר בימים החמים של חודש מאי – יוני הופך בנקודה זו הצִימָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם.
לאחר הליכה של כ-4 ק״מ במורד כ-550 מ׳ גובה, נוכל לראות שם את המים הבוקעים מתוך הסלע במוקדים רבים, יוצרים מה שנראה כמו מזרקה פסטורלית ושופעת צמחייה, והמטיילים במקום זוכים ליהנות מיופיו של אתר מיוחד במינו.
המשך המסלול נתון לבחירתכם. יש היורדים במורד השיאון עד לבניאס, במסלול הליכה בתוך המים. על הבוחרים בנתיב זה להקפיד על נתיב ההליכה, כשהם עוברים ליד שטחי אש בהמשך המסלול. האופציה השנייה היא לשוב על עקבותינו לכיוון ציר 5, במעלה הגבעה בה ירדנו כעת, ומשם לשוב לקופות התחתונות של אתר החרמון. אפשרות אחרת היא להמשיך בהליכה בין חורשות האלונים ועצי הזית לכיוון נווה אטי"ב, בהליכה פסטורלית ונעימה לאורכו של שביל אספלט מסודר. אנחנו בחרנו באפשרות האחרונה, את תווי המסלול ניתן לראות במפה המצורפת בסימון כחול בהיר.
המסלול הצפוני הזה הוא מסלול מיוחד בהחלט, ונגלים בו נופים ומראות נהדרים. על אף הליכה מאתגרת, הוא מהנה בהחלט, ובעונות השנה השונות הפריחה והצמחים הרבים משתנים ומשובבים את העין ואת הנפש. לא נשכח להודות למטיילים בחוג שבישלו קפה, הנעימו שיחה, והפליאו בתמונותיהם, וכמובן למדריך שירין בן יעקב ולנהג נור.
טלפונים לתיאום עם צה"ל :
046966203
046906202