משפחת השרכיניים   Dryopteridaceae

משפחת השרכיניים בסדרת הרב-רגלאים (Polypodiales, הסדרה הגדולה במחלקת השרכים, אשר אליה משתייכים יותר מ-80% ממגוון מיני השרכים ובה לפי PPG I, שיטת החלוקה הטקסונומית החדשה, 6 תת-סדרות, 26 משפחות, יותר מ-250 סוגים ויותר מ-8,700 מינים), כוללת 3 תת-משפחות, 26 סוגים ויותר מ-2100 מינים.
המשפחה קרויה על שם הסוג שרכיה, Dryopteris, מיוונית: drys - "אלון", pteris - "כנף" (מילה זו שימשה מאז ימי קדם גם לשם הכולל "שרך", על שום צורת העלים המזכירה כנף מנוצה ברבים מן השרכים), ככל הנראה מאזכר את בית הגידול של המינים הנפוצים, בצל אלונים. השם העברי, שרכיה, נזכר לראשונה במגדיר הצמחים העברי הראשון, ה"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל", מאת א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון, שיצא לאור בשנת תרצ"א (1931).
המאובנים הקדומים ביותר של רב-רגלאים תוארכו כבני יותר מ-200 מיליון שנה, התקופה שבין עידני הטריאס והיורה ומשערים כי ההתפצלות של השרכיניים בתוך סדרה זו חלה בתחילת עידן הקרטיקון העליון, לפני כ-93 מיליון שנה. תפוצתם קוסמופוליטית, אך מגוון המינים העיקרי מצוי במזרח אסיה ובאמריקה.
השרכיניים הם צמחים רב-שנתיים, קטנים עד גדולים, ירוקי-עד, או נשירים, רבים מהם גדלים על סלעים, אחדים אפיפיטיים (גדלים על ענפי עצים). הגבעולים זוחלים כקני-שורש, או זקופים, לעתים מטפסים, לעתים מסועפים, מכוסים קשקשים. העלים (fronds) עולים מבסיס הצמח כגוש, או שהם מרוחקים זה מזה. ניצני העלים הצעירים גלולים כסליל חלזוני (circinate) הנפרש עם ההתבגרות. הפטוטרות ארוכות, תלומות, בסיסן מכוסה קשקשים. הטרפים פשוטים, או מחולקים-מנוצים 5-1 פעמים, ציר העלה מחורץ, לעתים נושא ניצני ריבוי. העורקים בצדם התחתון של העלים מכוסים בשערות, או בבלוטות. המנבגים מקובצים לצברים (sori), כדוריים, מלבניים, או סרגליים-מוארכים, הערוכים על העורקים או בקצותם, בצידם התחתון של הטרפים, או שהם אינם מקובצים לצברים אלא מסודרים באופן אקרוסטיכואידי (acrostichoid) - מכסים את כל שטחו התחתון של העלה בצפיפות ומשווים לעלה מראה לבדני. המנבגים בדרך-כלל נישאים על גבעולון. בשפתם החיצונית טבעת (annulus) אנכית (לעתים-רחוקות אלכסונית), הנראית כהמשכו של הגבעולון, עשויה שורת תאים, המתכווצים ונרפים כתוצאה מכניסת ואיבוד מים משטח פניהם החיצוני, עד שהטבעת נקרעת והנבגים מתפזרים. כל מנבג מכיל 64 נבגים אחידי צורה וגודל. צברי המנבגים מוגנים לעתים על-ידי קשקש-מגן - "ציפית" (indusium) - סרגלי, כלייני, או חרמשי, היוצר מעין כוסית או מצנפת מעל לצבר המנבגים. במינים אחדים צבר המנבגים אינו מוגן בציפית. עם נביטת הנבג מתפתח על פני הקרקע גמטופיט זעיר, ירוק, לבוב, לעתים-קרובות מכוסה בבלוטות, או שערות, הנושא על פני שטח היצע התחתון את איברי המין הזכריים והנקביים (אנתרידיה וארכגוניה, בהתאמה).
מיני שרכיניים אחדים משמשים כצמחי גינון ונוי נפוצים, ביניהם Cyrtomium (או בשמו העממי: (holly fern, מיני שרכיה, Polystichum. קני-השורש של מינים אחדים שמשו ברפואה העממית וכטיפול וטרינרי לטיפול בתולעים טפילות.
בישראל מיוצגת משפחת השרכיניים על-ידי מין אחד - שרכיה אשונה. הסוג שרכיה שוייך בעבר למשפחת Aspidiaceae, אולם על-פי PPG I, משפחה זו אינה תקפה.

כתב: דרור מלמד

מקורות:

1. Christenhusz, M.J.M. and Chase, M.W. (2014). Trends and concepts in fern classification. Annals of Botany, 113:571-594
2. Schneider, H. et al. (2004). Ferns diversified in the shade of angiosperms, 428:553-557
3. Schuettpelz, E. et al. (2016). A community-derived classification for extant lycophytes and ferns. The Pteridophyte Phylogeny Group (PPG I). Journal of systematics and evolution, 54:563-603
4. Smith, A.R., Flora of North America Vol.2: Dryopteridaceae Herter, Online version
5. Yatskievych, J. Dryopteridaceae, Encyclopaedia Britannica, online version
6. Zhang, L.B. et al. Flora of China, Vol. 2-3: Dryopteridaceae, online version
7. פינברון-דותן, נ. ודנין, א. (1998). המגדיר לצמחי בר בישראל. כנה, ירושלים