כתבה: ערגה אלוני
משפחת הסלקיים כוללת צמחים חשובים חד שנתיים ורב שנתיים. מהם, בני שיח ושיחים מעוצים. זו אינה משפחה מרובת מינים, יש בה 120 סוגים ומעל 1300. מינים אלה נפוצים במרבית חלקי עולם: באזור הסובטרופי, באזור הממוזג, ובמדבריות.
צמחי הסלקיים אינם מפונקים ואפשר למצוא אותם בכמה בתי גידול ובקרקעות שונות: בקרקעות עשירות בחנקות, בקרקעות דלות בחומרי הזנה, ומינים רבים גדלים במדבר בקרקעות מלוחות ומגלים סבילות לריכוזי מלח גבוהים בקרקע. תפוצת המינים שלהם לא מוגבלת רק לשטחים הפתוחים. רבים מוכרים כצמחי באשה בשטחים מעובדים כמו מיני כף-אווז. אך אחדים ממיניה הם צמחי מאכל חשובים כמו מינים של סלק תרבותי ותרד הגינה.
עלי הסלקיים עפ"ר פשוטים, מסורגים על הגבעול וחסרי עלי לוואי. למינים אחדים גבעולים אוגרי מזון ולאחרים שורש אוגר מזון. הפרחים של צמחי הסלקיים הם חד מינים, או דו מיניים נכונים, ואינם מרשימים בגודלם. לרוב, הפרחים קטנים, צבעם ירוק והם אינם בולטים. הפרח בעל עטיף פשוט בן 5-2 אונות, או שהוא חסר עטיף. מספר האבקנים בפרחים בעלי הזוויג הזכרי הוא כמספר עלי העטיף. עמדתם בפרח היא מול העטיף. השחלה עלית בת מגורה אחת ובה ביצית אחת. מספר עמודי העלי הוא בין 3-1. הפרי המתפתח הוא שקיק או אגוזית המכיל זרע בעל קליפה קרומית. העובר כפוף בזרע בצורת סליל, או טבעת או קשת.
כאמור, חשיבותה של המשפחה היא במספר מינים המשמשים כצמחי מזון לאדם ולחי. מהסוג סלק (Beta ) ידועים כמה מינים כמו: סלק סוכר, סלק אדום, סלק עלים, סלק בהמות שמוצאם כנראה מהמין B. maritime הגדל בחוף הים באירופה. סלק סוכר B. vulgaris var succhrina הוא החשוב מבין מיני הסלק התרבותי ממנו מפיקים סוכר המספק כמחצית מתצרוכת הסוכר העולמית. הצמח מהווה ענף חקלאי באירופה. הוא מגודל לתעשייה בעיקר בצרפת בגרמניה וכן ארה"ב. מחזור חיי הצמח כשנתיים. בחקלאות, הוא נשתל באביב וקציר הצמח יעשה בסתיו כדי לא לאבד סוכר המנוצל ע"י הצמח עצמו במהלך חייו. העלה קרח, פשוט בעל טרף רחב. ע"פ הקרקע מפתח הצמח שושנת עלים. בהמשך הגידול יצמחו עלים קטנים יותר ומסורגים. בקרקע מתפתח שורש תת קרקעי גדול ממדים שבו אגור סוכר קנה. ריכוז הסוכר בשורש הוא בין 26-12 אחוז. לאחר הקציר, מועבר החלק המעובה לעיבוד והפקת הסוכר. בתום הסחיטה והפקת הסוכר מנוצלים החלקים שנסחטו להפקת תוצרי הלוואי כמו בטאין שהיא תרכובת אורגנית, יורידין ובוטאנול שהוא אלכוהול אורגני. סלק בהמות דומה בצורתו לסלק סוכר. בעל שורש גדל מימדים המשמש להאבסת בעלי חיים במשק החקלאי. סלק אדום B. vulgaris var esculenta הוא המין המוכר ביותר מאחר והוא משמש בעיקר למאכל אדם. הסלק נשתל באביב ומשך גידולו עד לקציר הוא כ-3 חודשים. עלי הצמח פשוטים קרחים יוצאים ממקום אחד ויוצרים שושנת עלים. לעלים גוון סגול בעלי עורקים סגולים. בקרקע מתפתח גבעול מעובה אוגר מזון בעל צבע סגול ושורש שיפודי ארוך. בשנים אחרונות מגדלים סלק אדום לקטיף העלים למאכל. הזרעים נזרעים והעלים הצעירים של הסלק נקטפים בטרם הצמח התחיל לאגור מזון בגבעול התת קרקעי.
מספר מינים של צמחים מהסלקיים מוכרים כצמחי באשה. הם מתחרים בצמחי תרבות בגידולי הגן ובמטעים על זמינות המשאבים בקרקע. לדוגמה: מיני כף אווז. צמחים מהסלקיים מאכלסים בארץ אזורים מדבריים על קרקע מלוחה ובשטחים קרוב לים. הנפוצים ביותר הם מיני מלוח (Atriplex)והנפוץ מביניהם מלוח קיפח . halimus A.זהו שיח בעל יכולת להתמודד עם מליחות קרקע גבוהה ותנאי יובש. המלח נצבר בשערות בלוטיות שעל-פני העלים ומקנה להם גוון לבן המחזיר חלק מקרינת השמש. העלים אכילים (טעימים מאוד כשהם מטוגנים בשמן עמוק). היו נסיונות להשתמש בצמח זה כמזון לבהמות בית באזורים של שולי המדבר, אך התברר שתכולה גבוהה של טאנינים בעלים פוגעת בעיכול החלבון ובתנובת החלב. קיימים עוד מספר מינים של מלוח כמו גם מינים נוספים מהסלקיים הגדלים באזורים מדבר מלוחים וכן במעיינות שמליחות מימיהם גבוהה.
