משפחת הטמוסיים בסדרת הטמוסאים (Dioscoreales, סדרה בחד-פסיגיים, שבה עוד 4 משפחות ללא נציגים בבר בישראל ויש הכוללים אחת ממשפחות אלה בטמוסיים ואחרת באחת המשפחות האחרות, כך שבסדרה יש רק 2 משפחות בנוסף לטמוסיים) כוללת 6 סוגים ויותר מ-650 מינים. המשפחה התפתחה לפני כ-80 מיליון שנה ותפוצת מיניה משתרעת בעיקר באזורים הטרופיים.
המשפחה קרויה על שם הסוג טמוס (במגדירים הישנים נכתב "תמוס"), ששמו העברי נשמר כשמו המדעי, Tamus. מקור השם בשמה הלטיני של גפן בר - tamnus, המניבה ענבים, שכונו בעולם העתיק בשם taminia uva ואשר מראם הכללי המשורג של מיני הטמוס מזכירים אותה. בחלק מהרשימות הטקסונומיות המובילות נחשב שם הסוג Tamus לשם נרדף ומיניו אוחדו עם מיני הסוג הגדול והעיקרי במשפחה, Dioscorea, הקרוי על שם הרופא והבוטנאי היווני דיוסקורידס (Pedanius Dioscorides, 40-90), מחבר ספר היסוד על רפואת צמחים - "על עניינים רפואיים" (de Materia Medica). שמה המדעי של המשפחה, Dioscoreaceae, ניתן לה על שם סוג זה, המונה יותר מ-610 מינים. הטמוסיים הינם גיאופיטים מטפסים עשבוניים, העולים מקנה שורש בשרני, או מפקעות, על פי רוב דו-ביתיים - פרחים זכריים ופרחים נקביים ערוכים על פרטים שונים. הגבעולים מתחדשים מדי עונה, משתרגים על קירות, עצים וסלעים, לעתים שרועים, לעתים קוצניים. יש והגבעולים מעוצים בבסיסם. צינורות ההובלה בגבעולים, ערוכים בדרך-כלל בצורת שני מעגלים קונצנטריים. העלים מסורגים, נגדיים, או ערוכים בדורים בפרקי הצמח התחתונים. לעלים פטוטרות ובדרך-כלל ניכרות כריות (pulvini) בבסיס הפטוטרת ובמקום חיבורה לטרף - כריות אלה הינן התעבויות רקמתיות, המאפשרות תנועת העלים ע"י שינוי לחץ הטורגור, המביא לכיווץ או התארכות של הרקמה. הטרפים פשוטים, לעתים מאוצבעים, על-פי רוב לבובים בבסיסם, מרושתים לאורכם ולרוחבם בעורקים, כאשר העורקים העיקריים נמשכים כקשת מבסיס העלה לקצהו. שולי הטרפים תמימים, לעתים מחולקים לאונות. עלי-לואי חסרים. התפרחות ערוכות ב-7-1 שיבולים, בהן הפרחים יושבים, או אשכולות ענֵפים, בהם הפרחים נישאים על עוקצים. הפרחים חד-מיניים, נכונים, קטנים, על-פי רוב חפה בבסיסם. העטיף פשוט, פעמוני, או דמוי-משפך, בלתי-נשיר, ערוך בשני דורים דמויי-כותרת, שבכל אחד 3 עלי עטיף, מאוחים לפחות בבסיסם. בפרחים הזכריים 6 אבקנים, ערוכים ב-2 דורים של 3, הדור הפנימי לעתים עקר ומנוון (סטמינודים), הזירים עולים מבסיס העטיף, מאוחים בבסיסם, או לכל אורכם כצינור. המאבקים בני 2 לשכות, לעתים מאוחות, המפזרות אבקה דרך סדקי אורך, כלפי פנים או כלפי חוץ הפרח. בפרחים הנקביים השחלה תחתית, בת 3 מגורות, בכל אחת 2 ביציות (במינים אחדים בכל מגורה מעט ביציות ובמקרים מועטים לשחלה מגורה אחת). מכל מגורה עולה עמוד-עלי. הפרי הלקט, לעתים-רחוקות ענבה או כנפית. הזרעים עתירי אנדוספרם, לעתים פחוסים ומכונפים. העובר קטן ולו פסיג אחד ניכר והשני מנוון.
מראם הכללי של הטמוסיים מזכיר מיני קיסוס, או קיסוסית, השייכים למשפחות וסדרות נפרדות. הקיסוסיים הם דו-פסיגיים, בעוד שלקיסוסיתיים, שאף הם חד-פסיגיים (כמו הטמוסיים), שחלה עילית.
פקעות של אחדים ממיני הטמוסיים משמשות למאכל עתיר עמילנים דמוי-בטטה, הקרוי Yam. לפיכך טופחו מינים שונים של Dioscorea והם מגודלים בחקלאות בארצות הטרופיות באפריקה ודרום-אמריקה ומהווים מרכיב חשוב במזונם של התושבים.
בישראל מיוצגת המשפחה ע"י 2 מינים של טמוס, שיש הרואים בהם צורות עונתיות שונות של מין אחד.
כתב: דרור מלמד
מקורות:
