אלון חרמוני (נחשב בעבר בתור אלון הלבנון תת-מין חרמוני) הוא עץ זקוף, נשיר-חורף. גובהו עשוי להגיע ל-15 מ' ויותר. העלה ביצי מוארך, אורכו 5–11 ס"מ, והוא מבריק, ירוק רענן, עורקיו רבים ,קצרים ומקבילים, ומסתיימים בקרין קצר בשפת העלה. שפת העלה גלונית, שסועה פעם או פעמיים לשיניים בלתי שוות. השיסוע שונה בפרטים שונים, לפעמים דומה לעלה של אלון שסוע ולפעמים לעלה של אלון תולע. הענפים אדמדמים–חומים.
אלון חרמוני פורח בראשית האביב עם לבלוב העלים. הוא שייך לתת-סוג צֶרִיס, שפריו מבשיל שנה וחצי אחרי הפריית הפרח. הבלוט חום כהה, קצר ועבה, בולט רק מעט מתוך הספלול, קטום בראשו. הספלול רחב, קשקשיו מזדקרים בדומה לקשקשי אלון מצוי.
אלון חרמוני גדל בחרמון ברום שבין 1,550 לבין 1900 מ'. תפוצתו העולמית משתרעת בהרי הלבנט, רק ברכסי הלבנון ומול-הלבנון.
עצים מן הסוג אלון הם מחשובי העצים בעולם, יש המכתירים אותו בתואר "מלך העצים". הסוג כולל 450 מינים, בארץ 5, מהם 2 רק בחרמון. מיני אלון שכיחים כעצים שולטים ביערות נשירים של אזורים ממוזגים וקרים בחצי הכדור הצפוני, וביערות ירוקי-עד באזורים ימתיכוניים. יש אלונים גבוהים למדי, רחבי-צמרת, מאריכי-ימים. השם העברי גזור משם האלוהות, והוא נזכר בתנ"ך פעמים רבות כסמל לחוסן, כמקום לפולחן וכחומר-גלם לפיסול ולתעשייה (משוטים).
העלים של כל מיני הסוג משוננים או מפורצים, לרובם עלים גדולים יותר מאלה של המינים שלנו. הפרחים זעירים, ירוקים, לא בולטים, מואבקי-רוח. הפרחים חד-מיניים, העצים חד-ביתיים. הפרי כולל זרע בודד גדול (בלוט), עטוף בחלקו התחתון במבנה מעוצה דמוי ספל הנקרא בעברית ספלול. העץ פורח בראשית האביב, מבשיל את פריו בסתיו הבא או של השנה שאחריה.
אלונים הם המקור החשוב ביותר של עצה כבדה, קשה וצפופה, חזקה ועמידה בלחץ. העצה משמשת לאמנות הגילוף של פסלים ועיטורים, לייצור רהיטים, לבנייה, לתעשיה ולייצור פחמים. ערביי הארץ התקינו מענפי אלון ברך למחרשה ועול לשור ומטה למשען לזקנים. אין כעצת האלון לשיפור טעמו של יין. מפיקים מאלון חומרי בירוס (לעיבוד עורות). קליפתו העבה של מין מערב-ימתיכוני של אלון היא המקור לשעם לייצור פקקים לבקבוקים. מינים שונים של אלון משמשים ברפואה העממית. בלוטים של מינים אחדים נאכלים בשעת הדחק כ"לחם-עוני" כשהם קלויים. אלונים ידועים גם כעצי-נוי חשובים, אך בארץ שימושם זה מצומצם.
מספר הכרומוזומים 2n=24. המינים השונים דומים מאוד זה לזה, ונוסף לכך הקושי, שבתוך אוכלוסיות אותו מין מופיעה שׁוֹנוּת רבה בצורות העלה, הגזע והפרי.
כתב מייק לבנה