צבעוני המדבר הוא גיאופיט אדום-פרחים, עז-רושם. הגבעול קצר, 8–25 ס"מ. הוא עולה מתוך בצל חד-שנתי עטוף בגלד יחיד, וסביבו קליפות חומות–כתומות יבשות רבות, שעירות מבפנים. סביב הגבעול עולים 2–4 עלים צרים. העלה גלוני מאוד בשפתו. הפרח בודד.
צבעוני המדבר פורח בפברואר ובמרס. גון הפרח אדום כהה במיוחד, שלא נמסך בו כתום כמו בצבעוני ההרים, ולפעמים אין פס צהוב סביב הכתם השחור שבבסיס עלה-הכותרת. אין כלל צוף בפרח, אך הוא שופע אבקה, ומואבק על-ידי חרקים שוחרי אבקה. צורתו של הפרח אלגנטית במיוחד בעודו סגור, והוא אדיר-רושם בהיותו פתוח. 6 עלי העטיף ערוכים לסירוגין: 3 פנימיים ו-3 חיצוניים. ראש עלי העטיף הפנימייים קהה או קטוע, לעיתים עם חוד פתאומי קצר. החיצוניים עם חוד קצר או מחודדים. פה ושם מתגלים פרחים חריגים, לבקניים, שחסר בהם הצבען האדום, והם צהובים כליל. בכך הם מרמזים כי בפרח הרגיל, האדום, קיים גם צבען צהוב, והוא רק מוסתר מעינינו ע-ידי הצבען האדום האגרסיבי, אך מתחת לפני השטח מסוך בעלה-הכותרת גם צבע צהוב או כתום, והוא מתגלה לעיתים בשולי הכתם השחור שבסיס עלה הכותרת.
צבעוני המדבר גדל במקומות סלעיים במדבר, עם משטר-מים מקומי טוב יחסית. דגם תפוצתו פזור או בכתמים דלילים. הוא נפוץ מקומית בהר הנגב ובצפון הנגב, מעט גם צפונה בבקעה. אולי יש לשייך למין זה גם את אוכלוסיות הצבעוני האדום שבמרומי החרמון. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות המזרח התיכון.
איך נבדיל בין צבעוני המדבר לצבעוני ההרים? בצבעוני ההרים עלי העטיף הפנימיים קצרים במידה ניכרת מהחיצוניים, ואילו החיצוניים מחודדים ובולטים. בצבעוני המדבר אורכיהם דומים.
בסוג 100 מינים, בארץ 2–3 מינים אדומי-פרח ועוד 2 מינים שפרחיהם ורודים. עשרות ממיני הבר ועוד אלפי זנים תרבותיים מטופחים בגינות ובשדות בעולם, בעיקר בטורקיה ובהולנד. הספרות הגננית על טיפוח הסוג וזניו עניפה ומפותחת, וספרים וקטלוגים יפהפיים מופצים ומעידים על ערכו הכלכלי העצום של הסוג.
כתב מייק לבנה