כלך נגבי הוא סוככי רב-שנתי, עדין יותר מכלך מצוי. זהו מין נדיר של כלך, הגדל בצוקים ובמדרונות תלולים כמו כלך מרוקני, אך מופיע רק בהר הנגב התיכון. גבעוליו דקים. העלים קירחים, מנוצים פעמים אחדות לאונות משולשות. בסיס העלה (הנדן) יוצר ספלון קצר וקטן סביב הגבעול.
כלך נגבי מצמיח בחורף עלים גדולים. באביב הוא מעלה עמוד-פריחה שגובהו עשוי להגיע עד 2 מ', והוא פורח באפריל–מאי. הפרחים צהובים, ערוכים בסוככים מורכבים.
כלך נגבי הוא מין אנדמי לארץ-ישראל, גדל רק בהר הנגב ברום שמעל 900 מ'. הוא תואר והוגדר למדע בידי החוקר הישראלי מיכאל זהרי.
כלך הוא סוג גדול במשפחת הסוככיים, מונים בו 172 מינים, רובם במרכז אסיה ובמזרח התיכון. אלה צמחים רב-שנתיים זקופים וגבוהים. השורשים עבים. צואר השורש מוקף סיבים שהם שרידי עלים מהשנים שעברו. העלים גדולים, בבסיסם נדן. הם מנוצים פעמים אחדות לאונות צרות. הפרחים צהובים. הפירות פחוסים ומכונפים. התפרחת מסועפת מאוד. הסוכך המרכזי נמוך מהאחרים והוא נושא פרחים דו-מיניים העושים פירות. פרחי הסוככים הצדדיים זכריים, וכמובן שאינם עושים פרי.
כתב מייק לבנה