ורבנה רפואית היא צמח רב-שנתי זקוף, עדין ומסועף דלילות, הגדל בגדות-נחלים. גובהו עד 80 ס"מ. הצמח מכוסה שערות לבנות קצרצרות. הגבעול ממוקצע, חתכו מרובע. העלים נגדיים. העלים התחתונים שסועים–מנוצים פעם אחת לאונות בלתי-סדירות, העלים העליונים שלמים, משוננים.
ורבנה רפואית פורחת מאפריל עד אוקטובר, בעיקר בקיץ, כצמחים רבים של גדות נחלים שאין להם בעיה של אספקת מים בקיץ. התפרחת שיבולת צפופה, מתרווחת עם היפתח הפרחים. הפרח קטן (4 מ"מ), צבעו לילך–כחלחל. לגביע 5 שיניים קצרות, לכותרת צינור ארוך וכפוף כקשת, ואוגן ובו 5 אונות, קצת בלתי שוות. יש המתייחסים אליו כאל דו-שפתני.
ורבנה רפואית גדלה במקומות לחים – בגדות נחלים, צידי דרכים וגם בשדות נטושים לחים. היא נפוצה בכל אזורי הארץ פרט לדרום הנגב.
תפוצתה העולמית משתרעת בחלקים נרחבים של חצי הכדור הצפוני.
השם ורבנה משמעו (בלשון הקלטית) "מרחיק אבן", בגלל אמונת הקדמונים כי בכוחו של הצמח לרפא מקרים של אבנים בשלפוחית השתן. הרומאים קידשו את הצמח לונוס, והאמינו בכוחו לעורר אהבה. עוד אמונות ייחסו לו הצלחה במלחמה, כוח לרפא פצעי-קרבות ולהעניק שם-נצח לגיבורים. ברפואה העממית כיום הוא נחשב למסייע להורדת חום, נגד כאב ראש, דלקת עיניים ואוזניים, פצעים בעור, עצבנות ונדודי-שינה.
בסוג 250 מינים, רובם באזורים טרופיים וממוזגים באמריקה. מהם 4 ששימשו בסיס לפיתוח של מגוון גדול של צמחי נוי. 2 מינים בארץ.
כתב מייק לבנה