גזר זהוב הוא צמח חד-שנתי זקוף, גבוה למדי, מסתעף מעט או שאינו מסתעף כלל. גובהו 70 ס"מ. הוא סוככי אופייני, מראהו הכללי מסגיר מיד את שייכותו המשפחתית. הצמח מכוסה בשיער דליל. העלה רך, גזור לאונות דקות. אולי מכאן שם הסוג, אם כי גם סוגים רבים אחרים במשפחת הסוככיים עליהם גזורים. הצמח שעיר.
גזר זהוב פורח בסוף האביב, בחודשים אפריל–מאי. התפרחת היא סוכך קמור, לבן, עשיר וצפוף, הנישא על עוקץ. עלי המעטפת של הסוכך גזורים–מנוצים לאונות דקיקות, וכך גם עלי המעטפית של כל אחד מן הסוככונים. פרחי ההיקף גדולים מפרחי המרכז, אולם לא בהרבה. כל עלה-כותרת שסוע ל-2, כך שהפרח נראה כאילו יש לו 10 עלי כותרת. באמצע הפרח בולטים לעין המאבקים הוורודים של חמשת האבקנים. הכנית עבה, ומתוכה מזדקרים 2 עמודי העלי כשתי אצבעות המסמלות סימן V. השחלה התחתית ניכרת כבר בעת הפריחה בזיפניותה, שתתבטא לימים בפרי. הפרחים מצהיבים לקראת סוף הפריחה, אולי מכאן שם המין.
גזר זהוב מפזר את זרעיו באמצעות היצמדות אל צמרם של יונקים, נוצות עופות ובגדי בני אדם. הפרי נושא שיכים המסתיימים בקבוצה של קרסים זעירים (נראים רק במגדלת), הערוכים בדמות עוגן. בראש הפרי בולטת הכנית העבה, ירוקה כהה, ונראית זרה. שתי הצלקות הבולטות ממנה מוסיפות לדמותו המוזרה של הפרי. קרקפת הפֵּרות נקמצת כאגרוף.
גזר זהוב גדל באדמות כבדות בעמקים ובחוף, ונחשב לעשב רע בתבואות חורף. גדל גם בשדות בור. חברותי, תכופות גדלים פרטים רבים יחד בכתמים צפופים. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון.
בסוג גזר 60 מינים, 7 בארץ. בגן הירק מגדלים מין אחר, גזר הגינה.
כתב מייק לבנה