חצצון מרצעני

חצצון מרצעני הוא צמח מים טבול, הגדל במים עומדים רדודים. כל חלקי הצמח טבולים במים, למעט הפרחים הפתוחים. השורשים דקים, מסודרים בציצה בבסיס הצמח, שולחים שלוחות וגטטיביות. העלים ארוכים וסרגליים, ירוקים בהירים ומלאים ברקמה אווירית, בעלי 3 עורקים, מסודרים בשושנת צפופה בבסיס הצמח. התפרחות נישאות על גבעול ארוך (עד 30 ס"מ) יחיד. הפרחים הערוכים בדורים: בדור התחתון 3 פרחים, מתוכם 2 נקביים ואחד זכרי ומהדור השני ומעלה כל הפרחים זכריים ומספר הפרחים 4-2(5) בדור. הפרחים נישאים על עוקצים דקים וארוכים, כאשר רק הפרח עצמו צף מעל פני המים. גבעול התפרחת מתארך והדורים העליונים נפתחים בהדרגה במהלך הפריחה ואין פרחים משני דורים שונים על אותה תפרחת הפורחים בו-זמנית. הפרחים לבנים, קוטרם כ-15-10 מ"מ, להם 3 עלי הכותרת דמויי ביצה ו-3 עלי גביע ירקרקים וקרומיים בשוליהם. בפרח הנקבי שחלה עילית דמוית כיפה, צהובה ומכוסה זיזים שבקצה כל אחד מהם צלקת זעירה מאונקלת אשר יתפתחו לפרודות בפרי. לאחר ההפריה עוקצי הפרחים הנקביים מתעבים ומתכופפים אל תוך המים. בפרח הזכרי כ-7 אבקנים צהובים, שישה מהם מסודרים במעגל במרכז הפרח והשביעי זקוף וניצב להם. הפרחים מואבקים בעזרת חרקים (דבורים). הפרי מתפתח אך ורק בדור התחתון. הוא ירוק, כדורי ומגובשש, דמוי מפרדת ומזכיר את פרי הנורית. הפרי מבשיל מתחת לפני המים והפרודות נושרות אל הקרקעית הבוצית וככל הנראה נובטות בשנים שחונות בהן מפלס המים נמוך.
חצצון מרצעני נמצא לראשונה בישראל בשנת 1994 על-ידי הבוטנאי הגרמני פרופ' רודיגר פראסה (Rudiger Prasse) במעין הסמוך לתל גזר. הצמחים שלא פרחו, הוגדרו על-ידו ככף-הצפרדע הדגנית (Alisma gramineum), אך המציאה פורסמה רשמית על-ידי פרגמן ולשנר רק בשנת 1999 ברשימת חידושים בצמחיית הארץ וכך נכלל המין במגדיר הצמחים של פינברון ודנין (המגדיר הצהוב). בשנת 2015 צפה דר בן-נתן בצמחים פורחים ושם לב להבדלים מהותיים במאפיינים המורפולוגיים של הצמחים לעומת תיאורים ואיורים של כף-צפרדע דגנית בספרות. בשונה מהסוג חצצון, בסוג כף-צפרדע הפרחים דו-מיניים וערוכים בתפרחות על גבעול אשון וזקוף. בשיתוף-פעולה עם פרופ' פראסה ופרופ' אבי שמידע הוגדר הצמח מחדש כשייך לסוג חצצון.
חצצון מרצעני נדיר בבר בישראל, אך משמש כצמח אקווריומים וככל הנראה הגיע בידי האדם לאתרים המועטים בהם נמצא בישראל.  במשך כמה שנים נחשב כנכחד, לאחר שמי גופי המים בהם נמצא יבשו, אך הופיע מחדש בגלל פקעיות תת-קרקעיות ששרדו את היובש. מקור המין בדרום וצפון-אמריקה אך התאזרח באופן ספוראדי בבריטניה, באיים האזוריים ובאי יאווה שבאינדונזיה.
הסוג חצצון כולל בין 10 ל-30 מינים, וחוקרים חלוקים בדעותיהם לגבי היכללותם של חלק מהמינים בסוג או לגבי עצמאותם. שם הסוג מאזכר את העלים דמויי- ראשי חץ של אחדים מהמינים.

כתב: דר בן-נתן