משפחת כף-הצפרדע, בסדרת כף-הצפרדע (Alismatales, סדרה בחד-פסיגיים, שבה כלולים כיום, לאחר הרחבות פילוגנטיות-מולקולריות, גם בוציציים, לופיים, נהרוניתיים, רופיניים, גליתיים, מימוניים ועוד 7 משפחות ללא נציגים בישראל), כוללת 17 סוגים וכ-500 מינים של צמחי מים-מתוקים וביצה.
המשפחה קרויה על שם הסוג כף-צפרדע, שם הנזכר לראשונה במגדיר הצמחים העברי הראשון, ה"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל", מאת א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון, שיצא לאור בשנת תרצ"א (1931). שמו המדעי של הסוג, Alisma (ומכאן שמה המדעי של המשפחה, (Alismataceae, הוא שם יווני עתיק לצמחי ביצה, מ-halismos - "תנועות גלי-הים".
המשפחה התפתחה בעידן הקרטיקון העליון, לפני כ-80 מיליון שנים ונחשבת כאחת הקדומות שבחד-פסיגיים. תפוצת מיני המשפחה בעיקר באזורים הטרופיים והממוזגים בשני חצאי כדור-הארץ.
מיני משפחת כף-הצפרדע הינם צמחי-מים וביצות רב-שנתיים, לעתים-רחוקות חד-שנתיים, אבריהם מכילים שרף חלבי. השורשים סיביים. הגבעולים קצרים, לעתים משרישים, או שקיימים קני שורש, או נצרים. העלים ערוכים בשושנת בבסיס הצמח. בדרך-כלל לעלים נדנים בבסיסם, שמהם עולות פטוטרות, אך לעתים העלים יושבים חסרי-פטוטרות. הטרפים טבולים או צפים על פני המים. לעתים קיימים עלי גבעול, מסורגים, פרושים מחוץ למים. העלים פשוטים, לרוב סרגליים, איזמלניים, דמויי-חץ, או ביצניים, תמימים. בחיקי העלים מצויים קשקשים קטנים. במספר מינים על טרפי-העלים טבוע דגם מנוקד או מקווקו, חדיר לאור (למשל בסוגים Echinodorus, Helanthium, שאינם מצויים בישראל בבר, אך משמשים כצמחי נוי באקווריומים). עירוק העלים לרוב מרושת, כאשר העורקים הראשיים עוברים מבסיס העלה לקצהו ועורקי המשנה ניצבים להם. התפרחות נישאות על עמודי-תפרחת חסרי-עלים (scapes), לרוב ערוכות בדורים היוצרים אשכול, מכבד, או סוכך. לעתים-רחוקות התפרחת מצומצמת לכדי פרח יחיד. הפרחים קטנים, נכונים, נישאים על עוקצים ארוכים או כמעט יושבים, דו-מיניים, לעתים חד-מיניים ואז בסוגים שונים הצמחים חד-ביתיים ובאחרים הם דו-ביתיים. לרוב קיימים 3-2 חפים בבסיס דורי התפרחות. העטיף עשוי שני דורים של 3 עלים ומובחנים בו עלי-גביע ועלי כותרת. לפרח 3 עלי גביע חופשיים, ירוקים, לעתים גלדניים ולאורכם צלעות (במיני צמחי האקווריום הנ"ל) ו-3 עלי כותרת נשירים, עדינים, לבנים, לעתים ורודים, יש ובבסיסם כתם צהוב או סגול. בפרחים 6 עד הרבה אבקנים, זיריהם נימיים, או שטוחים, מוארכים, נפרדים, ערוכים בדור, המאבקים בני 2 לשכות מקומטות, המפזרות אבקה מבעד לסדק אורך. השחלה עילית, עשויה 3 עד הרבה עלי-שחלה נפרדים, לעתים מאוחים בבסיסם, הערוכים בדור או בסליל על מצעית קמורה. בדרך-כלל כל עלה-שחלה מכיל ביצית אחת ובקצהו צלקת גבשושית, או שעולה מכל עלה-שחלה עמוד-עלי, כך שמספר עמודי-העלי עשוי להיות רב. הפרי דור של זרעונים, אגוזיות או ענבות פחוסים מצדדיהם, או מפוחית - פרי יבש הבנוי מעלה שחלה אחד ונפתח לאורך תפר הבטן. הזרעים בצורת פרסה, חסרי אנדוספרם.
בישראל מיוצגת משפחת כף הצפרדע ע"י 2 סוגים ו-5 מינים, רובם נדירים והולכים ונעלמים מנופי ארצנו, עקב הרס בתי-הגידול שלהם (מקווי מים ושלוליות חורף).
כתב: דרור מלמד
מקורות:
