בסוג זהבית כ-115 מינים. 10 מהם פורחים בישראל.
|
|||||||||||||
Gagea libanotica | שם מדעי | ||||||||||||
שושניים Liliaceae |
משפחה | ||||||||||||
6 | מס' עלי כותרת | ||||||||||||
סרגלי | צורת העלה | ||||||||||||
תמים | שפת העלה | ||||||||||||
עגול | צורת הגבעול | ||||||||||||
בעל בצל או פקעת (גיאופיט) | צורת חיים | ||||||||||||
גולן, חרמון, נגב והרי אילת, | תפוצה בארץ | ||||||||||||
|
עונת הפריחה | ||||||||||||
מידע נוסף מיני הסוג זהבית הם צמחים רב-שנתיים, בעלי בצל חד-שנתי קטן הסמוך לפני האדמה. הבצלים עטופים בקליפות קרומיות ועשויים גלד אחד המתחדש מדי שנה. מהבצל יוצאים 1-2 עלי בסיס, וביניהם מתרומם גבעול הנושא את התפרחת. עלים נוספים יוצאים מהגבעול בתחתית התפרחת, ולעתים גם נמוך יותר. הפרחים הראשונים גדולים, ואלה הבאים אחריהם הולכים וקטנים בהדרגה. העטיף פשוט, פתוח, דמוי משפך, בעל 6 עלי עטיף מפורדים, צהובים (למעט זהבית אדמדמת), ובעלי רצועה ירוקה לאורך צידם החיצוני. בבסיס כל עלה עטיף – צופן. אבקנים – 6, מעורים בבסיס עלי העטיף וקצרים מהם. השחלה בעלת 3 מקצועות. הפרי – הלקט מרובה זרעים. ההאבקה נעשית על-ידי דבורי דבש וזבובי רחף. בסוג זהבית כ-115 מינים. 10 מהם פורחים בישראל. |
|
מקורות מידע |
|
|