כריך אפרפר

כריך אפרפר הוא עשב רב-שנתי, זקוף, גובהו 50-20 ס"מ, בעל קנה שורש זוחל. הגבעול דק, בן שלשה מקצועות, קרח וחלק. נדני העלים צינוריים. טרפי העלים שטוחים, בעלי קרין לאורכם, מכחילים-אפרפרים – מכאן שם המין, קשיחים ומחוספסים בשוליהם ובקצותם. הצמח הינו חד-ביתי ונושא שיבוליות חד-מיניות, כאשר בראש התפרחת 3-1 שיבוליות מחודדות נישאות על עוקצים ניכרים, המכילות פרחים תלת-אבקניים ומתחתן, מרוחקות מהן מעט ונישאות על עוקצים קצרצרים, 3-1 שיבוליות גליליות-ביצניות, המכילות פרחים עליניים. הגלומות בפרחים העליניים ביצניות, מחודדות, צבען חום וקו האמצע שלהן ירוק. הפרחים העליניים בעלי 3 צלקות מוארכות הבולטות מחוץ לגלומות ושחלה הנתונה בתוך שקיק ביצני, ששפתו חלקה והמסתיים במקור קהה קצר, התופח עם הבשלתו ובו זרע יחיד. החפה שבבסיס השיבולית התחתונה דמוי-עלה, ארוך מהתפרחת.
כריך אפרפר פורח באביב. הוא מין נדיר בישראל, הגדל בצל חורשי אורנים בצפון הארץ. תפוצתו העולמית משתרעת באגן הים התיכון, אירופה וצפון אפריקה ומשם התפשט לצפון אמריקה, שם הוא משמש כצמח גינון נפוץ לכיסוי משטחים ומסלעות.
שם הסוג המדעי ,Carex, פירושו בלטינית "חותך", על שם העלים בעלי השוליים החדים של מינים שונים בסוג, אך המילה Carex משמשת בלטינית עתיקה בעיקר לשמו של הצמח כריך. השם  העברי  הוא  וריאציה  פונטית על  השם  הלטיני.  שם המין המדעי, flacca, משמעו בלטינית "רפה" והוא מתייחס לתפרחותיו הדלילות של הצמח.
המין  כריך  אפרפר  תואר  לראשונה  בשמו  המדעי  המקובל  כיום  -  Carex flacca (כריך רפה) בשנת 1771, ע"י הבוטנאי והזואולוג הגרמני יוהאן-כריסטיאן-דניאל פון-שרבר (Johan Christian Daniel von Schreber). שנה לאחר מכן, ב-1772, תואר המין באופן בלתי-תלוי ע"י רופא וחוקר טבע איטלקי, ג'ובאני סקופולי (Giovanni Scopoli),  שהעניק  לו  שם  מדעי  אחר   -  Carex glauca   (כריך  אפרפר). בעוד שהשם האחרון היה בשימוש נרחב יותר, לאחר שנתברר כי המדובר באותו מין, הוחזר השם המדעי הראשון לשימוש, על פי חוקי הנומנקלטורה הבוטנית. השם העברי וכן השם באנגלית, Glaucous Sedge (כריך אפרפר), משמרים דווקא את השם המאוחר.
צמחי הכריך (sedges) הם מהמגוונים שבמיני הצמחים בעולם והינם בעלי חשיבות אקולוגית רבה, משום שהם מהווים מזון עיקרי לאוכלי עשב שונים. בסוג כריך יותר מ-2,000 מינים. בישראל נאספו 12 מינים, כמחציתם נדירים, רובם גדלים בבתי-גידול לחים וכריך אפרפר הוא מהבודדים שבהם הגדל בחורשים.
מיני הכריך בישראל אינם מוכרים ונפוצים כמו באירופה ובאמריקה, שם הם מהווים מרכיב חשוב בנופים שונים, בעיקר באזורים לחים.

כתב דרור מלמד