צפורנית אלכסנדרונית

צפורנית אלכסנדרונית הוא צמח חד-שנתי, מכוסה שערות הדוקות, גובהו 10-30 ס"מ. הגבעולים ישרים, לעתים מסתעפים באופן דיכוטומי. העלים נגדיים, דמויי איזמל או מאורכים וצרים, ולהם קצה חד שצבעו ארגמן לעתים.

התפרחת – מסויימת, כלומר – הציר הראשי מסתיים בפרח, כשמבסיסו מתפתח ציר חדש שגם הוא מסתיים בפרח וחוזר חלילה כ- 3-4 פעמים בכל גבעול. עוקצי הפרחים ארוכים מהגביע בעת הבשלת ההלקטים. אורך הפרחים 8-10 מ"מ.

הגביע דמוי ביצה, ובו עשרה עורקים אדומים מכוסים שערות ארוכות ומפושקות. שיניו קצרות ומחודדות. הכותרת – ורודה בהירה, רוב בולטת אך מעט מהגביע . עלי הכותרת – 5, לכל אחד מהם זוג אונות מאורכות בקצהו וזוג קשקשים בולטים בבסיסו. עשרת קשקשי הכותרת יוצרים יחד מעין כותרת משנה. אבקנים – 10. 5 מהם מעורים בעלי הכותרת ו-5 – חופשיים.  השחלה נשאת על עוקץ אשר מתפתח מאוחר יותר לגינופור – עוקץ נושא פרי הנמצא בתוך צינור הגביע.

הפרי – הלקט הנפתח ב-5 שיניים חדות וקצרות.

ציפורנית אלכסנדרונית היא צמח מצוי הגדל בערבות, שדות בור ובתות בחגורת הספר של האזור הים-תיכוני.

ציפורנית אלכסנדרונית הוגדרה, בשנת 1887 ע"י אשרסון כזן של ציפורנית מקופחת. לפני כ-30 שנה היא הוגדרה שנית ע"י אבינעם דנין כמין בפני עצמו. לכן שמה המדעי כיום הוא  Silene alexandrina (Asch.) Danin. 

ציפורנית היא סוג גדול ומגוון במשפחת הציפורניים. מונים בו כ-400 מינים, רובם עשבוניים רב-שנתיים או חד-שנתיים, מיעוטם בני-שיח. מרכז הסוג בארצות הים התיכון. בארץ גדלים בר 43 מינים, והריהו הסוג השלישי בגודלו (מבחינת מספר מיניו), אחרי קדד ותלתן. מינים נוספים של ציפורנית מגדלים בתרבות כצמחי נוי. 

העלים נגדיים, תמימים, מוארכים לרוב, ואין להם עלי-לוואי (במשפחת הציפורניים יש לסוגים רבים עלי-לוואי). 

צבע הפרחים לרוב אדום לגווניו, בין ורוד לארגמן. הפרח מטיפוס 5: יש לו 5 עלי גביע, 5 עלי כותרת, 5 (או 10) אבקנים. השחלה עילית, והיא נישאת לרוב על עוקץ ולא יושבת כמו ברוב הצמחים, ובראשה 3 עמודי-עלי. הגביע צינורי, מעורק לאורכו, לרוב ב-10 עורקים. עלה הכותרת מחולק בצורה ברורה לשני חלקים שונים: החלק הבסיסי צר וארוך, והוא נקרא בשם ציפורן (ועל שמו נקראים המשפחה והסוג); והחלק העליון רחב ושמו טרף. הציפורן לרוב זקופה, חבויה בגביע, ו-5 הציפורנים צמודות כצינור. הטרף פרוש, במינים רבים הוא שסוע לשניים, כך שנראה כאילו מורכב הפרח מ-10 עלי כותרת. במעבר בין הציפורן לטרף יש תכופות קשקשים קטנים, המצטרפים ליצור מעין עטרה. האבקה עצמית נמנעת על-ידי הפרדה בזמן בין הבשלת אברי הזכר לאברי הנקבה: הפרח פתוח 3 יממות, ב-2 הראשונות הוא נמצא בדרגה זכרית, ובשלישית בדרגה נקבית. 

הפרי הלקט, צורתו כחבית או ביצה או כדור, והוא נישא רוב בראשו של גבעולון הנקרא "נושא-פרי" (גינופור). הזרעים העליונים מתפזרים בנקל עם טלטול הצמח, התחתונים נותרים שמורים בפרי עד לחורף הבא. 

הסוג ציפורנית קרוב לסוג ציפורן ודומה לו, נבדל ממנו בעלי הגביע: בציפורן יש דוּרים אחדים של חפים העוטפים את עלי-הגביע, החיצוניים קצרים יותר, והם ערוכים כרעפי-גג, החיצוניים חופים על הפנימיים; ואילו בציפורנית יש רק דוּר אחד של 5 עלי גביע,ללא חפים, והם מאוחים לצינור ארוך, רק בקצהו הם מפורדים לשיניים קצרות. כמו-כן הם נבדלים במספר עמודי העלי: בציפורן מספרם 2, בציפורנית מספרם 3. 

כתבו ליאורה קרת ומייק לבנה