ציפורנית בשרנית היא בן-שיח המפגין הסתגלויות מפליגות לחיים סמוך לים. זהו בית-גידול קשה, והצמח הגדל בו סובל מריסוס קבוע של טיפות זעירות של מים מלוחים הנישאות ברוח המערבית יחד עם גרגרי חול חדים ונוקשים, המאיימים לפצוע את רקמות הצמח. רק מינים מעטים ומיוחדים אימצו הסתגלויות המאפשרות להם לצמוח כאן. זהו בן-שיח עם עלים ביציים רחבים, בשרניים ודביקים, ונמצא אותו תמיד כשגרגרי חול דבוקים אל פני העלה. כך מגן הצמח על רקמותיו העדינות בפני מכות של גרגרי חול נוספים הנישאים ברוח. הצמח מסתעף מבסיסו לגוש מרווח שקוטרו 30–50 ס"מ. ענפי-המשנה זקופים, גובהם 20–30 ס"מ.
ציפורנית בשרנית פורחת למעלה מחצי שנה, מפברואר עד אוגוסט, בעיקר בין מרס ליולי. הפרח אופייני לסוג ציפורנית. צבעו לבן–קרם או ורוד, והוא גדול מן הפרח של רוב מיני הצפורנית, קוטרו עד 3.5 ס"מ. טרף עלה הכותרת שסוע עמוק, כך שהפרח נראה כאילו יש לו 10 עלי כותרת. לפעמים נגללים עלי הכותרת פנימה. קשקשי העטרה גדולים, והם לבנים גם בפרחים הוורודים. לאורך הגביע בולטים 10 עורקים. הפרח נפתח בערב, פתוח בעיקר בלילה, ומואבק כנראה בידי רפרפים או חרקים ליליים אחרים.
ציפורנית בשרנית נפוצה בחולות במישור החוף, וכאן היא שכיחה למדי. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות מזרח הים התיכון.
ציפורנית היא סוג גדול ומגוון במשפחת הציפורניים. מונים בו 400 מינים, רובם עשבוניים רב-שנתיים או חד-שנתיים, מיעוטם בני-שיח. מרכז הסוג בארצות הים התיכון. בארץ גדלים בר 43 מינים, והריהו הסוג השלישי בגודלו (מבחינת מספר מיניו), אחרי קדד ותלתן. מינים נוספים של ציפורנית מגדלים בתרבות כצמחי נוי.
העלים נגדיים, תמימים, מוארכים לרוב, ואין להם עלי-לוואי (במשפחת הציפורניים יש לסוגים רבים עלי-לוואי).
צבע הפרחים לרוב אדום לגווניו, בין ורוד לארגמן.הפרח מטיפוס 5: יש לו 5 עלי גביע, 5 עלי כותרת, 5 (או 10) אבקנים. השחלה עילית, והיא נישאת לרוב על עוקץ ולא יושבת כמו ברוב הצמחים, ובראשה 3 עמודי-עלי. הגביע צינורי, מעורק לאורכו, לרוב ב-10 עורקים. עלה הכותרת מחולק בצורה ברורה לשני חלקים שונים: החלק הבסיסי צר וארוך, והוא נקרא בשם ציפורן (ועל שמו נקראים המשפחה והסוג); והחלק העליון רחב ושמו טרף. הציפורן לרוב זקופה, חבויה בגביע, ו-5 הציפורנים צמודות כצינור. הטרף פרוש, במינים רבים הוא שסוע לשניים, כך שנראה כאילו מורכב הפרח מ-10 עלי כותרת. במעבר בין הציפורן לטרף יש תכופות קשקשים קטנים, המצטרפים ליצור מעין עטרה. האבקה עצמית נמנעת על-ידי הפרדה בזמן בין הבשלת אברי הזכר לאברי הנקבה: הפרח פתוח 3 יממות, ב-2 הראשונות הוא נמצא בדרגה זכרית, ובשלישית בדרגה נקבית.
הפרי הלקט, צורתו כחבית או ביצה או כדור, והוא נישא רוב בראשו של גבעולון הנקרא "נושא-פרי" (גינופור). הזרעים העליונים מתפזרים בנקל עם טלטול הצמח, התחתונים נותרים שמורים בפרי עד לחורף הבא.
הסוג ציפורנית קרוב לסוג ציפורן ודומה לו, נבדל ממנו בעלי הגביע: בציפורן יש דוּרים אחדים של חפים העוטפים את עלי-הגביע, החיצוניים קצרים יותר, והם ערוכים כרעפי-גג, החיצוניים חופים על הפנימיים; ואילו בציפורנית יש רק דוּר אחד של 5 עלי גביע,ללא חפים, והם מאוחים לצינור ארוך, רק בקצהו הם מפורדים לשיניים קצרות. כמו-כן הם נבדלים במספר עמודי העלי: בציפורן מספרם 2, בציפורנית מספרם 3.
כתב מייק לבנה