פרולניה מורחבת

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"

לטחבי כבד שתי צורות עיקריות של גמטופיטים. ניתן לחלק אותם לסוגים שלהם יצע שטוח (thalloid), חסר גבעולים, דמוי עלים קשקשיים, רעופים ולסוגים שלהם יצע עלוותי (leafy), המזכיר לעתים את טחבי העלים, אלא שהעלים בטחבי הכבד ערוכים בדרך-כלל בזוגות נגדיים או דורים בני-3 עלים לאורך הגבעול, בעוד שבטחבי העלים ערוכים העלים באופן ספיראלי, כסליל, לאורך הגבעול. בישראל סוגי טחבי הכבד העלוותיים מועטים ובמהלך השנים נאספו נציגים מ-6 סוגים בלבד, מהם 2 סוגים נאספו רק פעם אחת ויחידה ויתכן והם אפיזודיים.
פרולניה מורחבת היא טחב כבד עלוותי, ממשפחת ה- Jubulaceae (בעבר שוייכה למשפחת Frullaniaceae וכך הופיעה ב"פלורה פלסטינה"). זהו טחב זעיר, כמעט מיקרוסקופי, צבעו ירוק כהה, משחיר, גבעוליו מסועפים-מנוצים באופן בלתי סדיר, אורכם 4-2 מ"מ. מושבות הפרולניה יוצרות שטיחים דקים, רפויים, כהים, על קליפות גזעי עצי אלון, במעבה החורש המוצל. פרולניה מורחבת ניכרת בעלים מיוחדים בצורתם. הטרפים מכופלים לשתי אונות, שונות מאוד זו מזו, האחת מונחת על גבי חברתה. האונה העליונה עדשתית-עגולה, רחבה ואילו האונה התחתונה קטנה ממנה, כדי רבע עד שליש מגודל האונה העליונה, דמויית-קסדה הפוכה, חלולה במרכזה, אורכה ורוחבה שווים. ניתן לדמות את מבנה העלה לכוס קעורה הפוכה, פיה כלפי מטה, עליה מונחת צלחת עגולה-שטוחה, כאשר תחתית הכוס מאוחה לתחתית הצלחת. מן הגבעול יוצא עמודון (stylus), מעין פטוטרת נימית זעירה, המאוחה אל האונה התחתונה. כמו באחדים מסוגי טחבי הכבד העלוותיים האחרים, מתחת לכל צמד עלים מצוי תת-עלה (underleaf) דו-אונתי, רחב אך במעט מהגבעול, שהינו, למעשה, עלה שלישי שעבר שינוי צורני (מודיפיקציה). הוא מפורץ בחלקו העליון עד לשליש מאורכו ואונותיו חדות ובעלות שן זעירה בצידן. כסות איברי הצמח החיצונית (קוטיקולה, cuticle) חלקה. אין בישראל עוד סוג הדומה לפרולניה וקל מאוד לזהותו בשדה, אלא שהצמחים זעירים ויש לחפשם בקרבה למצע, בעזרת זכוכית מגדלת ולא במבט ממרחק. בהגדלה ניתן להבחין בעלים הנראים כעדשים צפופות, רעופים זה על גבי חברו, הולכים ומתרחבים לכיוון קצות הענפים. ניתן להסיר מן המצע בקלות את מארג הגבעולים העדינים של הטחב העדין.
אברי המין, הארכוגניה הנקביות והאנתרידיה הזכריים, ערוכים על פרטים נפרדים, באופן מעין "דו-ביתי" (dioicous). האנתרידיה בצמחים הזכריים עטופים בחפיות רבות, רעופות, בראשי ענפונים צדדיים קצרצרים. הארכגוניה נתונות בעטיף (perianth) מיובל, שהתפתח מהעלה הקיצוני, יושב בחיק חפים דו-אונתיים, האונה העליונה מוארכת-ביצנית, מעוגלת בקצה ותמימה ואילו גודל האונה התחתונה כמחצית האונה העליונה, איזמלנית-רחבה, משוננת. קופסית המנבג כדורית, מתפתחת בתוך העטיף לאחר ההפריה וקורסת בבשלותה. הנבגים מופצים בעזרת אלטרות ("מתזים") מיובלות, העשויות שתי רצועות סליליות, המתכווצות כתוצאה מחדירת מים לאחר פתיחת המנבג ומתרפות ביובש בבת-אחת, תוך שהן מתיזות את הנבגים בכוח אל מחוץ למנבג. לפרולניה גם דרך התרבות אל-מינית, בעזרת ניצני רביה (Gemmae) דיסקתיים, מיקרוסקופיים, המתפתחים מתאי העלים, או מתאי העטיף, נושרים ונצמדים אל המצע ומהם מתפתח גמטופיט עצמאי.
פרולניה מורחבת מצויה פה ושם בחורשים ההרריים שבגלילות צפון הארץ – בכרמל ובגליל העליון. היא גדלה במושבות דלילות על קליפות עצים. תפוצתה העולמית משתרעת באסיה, באגן הים התיכון ובאירופה.
הסוג Frullania תואר בשנת 1818 על-ידי הבריולוג (חוקר הטחבים) האיטלקי ראדי (Giusepe Raddi, 1770-1829), אשר קרא אותו לכבודו של המדינאי הטוסקני פרולני (Leonardo Frullani, 1756-1824). המין פרולניה מורחבת תואר בשנת 1835 על-ידי חבר הפרלמנט הבלגי והבוטנאי, מחבר הפלורה של בלגיה, דומורטייה (Barthélemy Charles Joseph Dumortier, 1797-1878). למעשה, תואר הטחב לראשונה בשנת 1753, על-ידי הטקסונום השוודי לינאוס (Carl Linnaeus, 1707-1778), ששייכו לסוג יונגרמניה (Jungermannia). שם המין, dilatata, מלטינית: "מורחבת" (מכאן שם המין העברי, שאינו רשמי), מאזכר את העלים הדיסקיים ההולכים ומתרחבים לקראת קצות הענפים. בסוג פרולניה 65 מינים מוסכמים, רובם גדלים באזורים טרופיים. פרולניה מורחבת הוא המין היחיד בסוג הגדל בישראל. 

כתב: דרור מלמד