עשנן מטפס הוא עשב חד-שנתי קירח מסועף, סבוך וגבוה. גבעוליו רכים, והוא עשוי לטפס על צמחים שכנים בעזרת קנוקנות. כשנפצע הגבעול נוטף ממנו מיץ צבעוני. העלים גזורים לאונות דקות.
עַשְׁנָן מְטַפֵּס פורח מינואר עד מאי. פרחיו בלתי-נכונים, ערוכים באשכול מוארך. קשה להבדיל בין עלי הכותרת לעלי הגביע, כולם צבעוניים ודקים. 2 עלי הגביע קצרים ורחבים מהכותרת (לעומת עשנן יהודה, שעלי הגביע שלו צרים מהכותרת). 4 עלי הכותרת ערוכים בשני דורים, מאוחים לצינור ארוך ובקצהו אוגן דו-שפתני קצר. העלה העליון של הדור החיצוני מתארך בבסיסו לדורבן. צבע הכותרת לבן עד סגול חיוור, עם כתם בולט וגדול בצבע ארגמן עז בקצה. צורת הפרי ככדור קטן בקוטר 2–3 מ"מ, פניו חלקים. הוא נישא בודד על עוקץ קצר מפושק, מתכופף ונוטה מטה עם הבשלתו.
עשנן מטפס גדל בעיקר בצפון הארץ ובמישור החוף. בית גידולו בסבך ובצל, לעיתים גם בגינות. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון והלאה צפונה.
בסוג 50 מינים, תפוצתם ימתיכונית. בארץ מונים 12 מינים.
כתב מייק לבנה