תלתן בואסיה

הדפסה
  Trifolium boissieri שם מדעי
קטניות
Fabaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
תלתני צורת העלה
משונן שפת העלה
חורש בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, עמקים, גלבוע, הרי יהודה, שפלה, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

תלתן בואסיה
צילום: © שרה גולד   מבצר המונפורט, אפריל
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

תלתן בואסיה הוא צמח עשבוני חד-שנתי, זקוף, גובהו 30-15 ס"מ, עטוי שערות מפושקות. הגבעולים מסתעפים בחלקו העליון של הצמח. בסוג תלתן העלה מורכב ולו 3 עלעלים (עלה תלתני). בבסיס כל עלה תלתני מצויים שני עלי-לוואי, מוארכים-איזמלניים, מתחדדים. לעלים פטוטרות ניכרות. העלעלים ביצניים, או דמויי-ביצה הפוכה, קטומים, או מפורצים קמעא בקצותיהם, שפתם משוננת, העלעל המרכזי נישא על פטוטרית, שני העלעלים הצדדיים כמעט יושבים. התפרחות נישאות על עוקצים, עוביים כמעט כעובי הגבעול, על-פי רוב ארוכים מהעלים שמחיקם הם יוצאים. התפרחת קרקפת ביצנית, רוחבה עולה על אורכה, מכילה 20-10 פרחים. הפרחים זקופים בצעירותם, מתפשקים ונשמטים מטה עם ההתבגרות וההבשלה. אורך עוקצי הפרחים כאורך צינור הגביע. העוקצים נחשפים וניכרים עם קמילת הפרחים ונטייתם מטה. הגביע קרומי, לבנבן. צינור-הגביע קירח, ממנו יוצאות 5 שיניים מעורקות, שעירות-זיפניות, השתיים העליונות משולשות, קצרות בהרבה משלוש השיניים התחתונות, שהינן איזמלניות-מרצעניות. צבע הכותרת קרם עד צהוב והיא נעשית שחומה-ערמונית בהבשלה, נותרת יציבה ואינה נושרת. מפרש-הכותרת פרוש, דמוי-ביצה הפוכה, ארוך פי 3-2 מהגביע. הסירה והמשוטים קצרים מהמפרש. בגביע הפורה כלוא תרמיל מוארך, המכיל זרע בודד, מוארך, צהבהב-חום. הקרקפת נושאת הזרעים נפוצה ברוח בשלמותה. תלתן בואסייה מזכיר בתפרחתו הצהובה את המין הנפוץ תלתן חקלאי, אך כותרתו של האחרון בדרך-כלל ארוכה מרוחבה ושיני הגביע קירחות.
תלתן בואסיה פורח באביב. הוא צמח נדיר בישראל, הגדל בגלילות מרכז הארץ וצפונה. בית גידולו מקומות מוצלים, בתות וחורשות. תפוצתו העולמית ים-תיכונית.
תלתן בואסיה תואר בשנת 1848, על-ידי הבוטנאי האיטלקי גוסונה (Giovanni Gussone 1787- 1866).
שם המין לכבודו של הבוטנאי השוויצרי, חוקר צמחיית המזרח התיכון, פייר אדמון בואסיה (Pierre Edmond Boissier, 1810-1885). שמו המדעי של הסוג, ,Trifolium (מלטינית: tri - "שלשה", folium - "עלה", לאמור: "שלישיית עלים"), מאזכר את העלה המורכב מ-3 עלעלים וכך גם בעברית: תלתן, מ"תלת" - "שלושה".
השם תלתן נזכר במשנה (ראו משמאל: "הצמח במקורות"), אולם רוב המפרשים והחוקרים סבורים כי הכוונה לסוג אחר (גרגרנית). בספרו "שמות צמחי ארץ ישראל שנתחדשו או שנתבררו" (תרע"ז, 1917), שאל אפרים רובינוביץ' (הראובני, בוטנאי וחוקר צמחי ארץ-ישראל, אביו של נגה הראובני מייסד "נאות קדומים") את השם המשנאי לסוג Trifolium וקרא לו "תלתן-אספסת". השם "תִּלְתַּן בּוּאַסְיֶה" נזכר לראשונה במגדיר הצמחים העברי הראשון, ה"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל", מאת א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון, שראה אור בשנת תרצ"א (1931) ונכלל ברשימת שמות הצמחים הרשמית של האקדמיה ללשון העברית במילון לשמות צמחי ארץ-ישראל, תשס"ג (2003).

בסוג תלתן מוכרים כיום 245 מינים, 50 מהם נאספו בישראל.

כתב: דרור מלמד


מקורות מידע

הצמח במקורות

השם תלתן נזכר כמה פעמים במשנה. במסכת כלאיים (פרק ב', משנה ה') מורה המשנה כי אין חובה לנכש עשבים שוטים שצמחו בינות לתלתן המגודל כצמח מספוא לבהמות ואין לחשוש לכלאיים, משום שאין בעל הבית מעוניין בעשבים אלה והם לו מטרד: "וְכֵן תִּלְתָּן שֶׁהֶעֱלָה מִינֵי צְמָחִים - אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְנַכֵּשׁ".
במסכת מעשרות (פרק א', משניות ב'-ג')  מסבירה המשנה כי חובת הפרשת מעשרות מהתלתן היא משלב שהפרי בשל דיו, על מנת שזרעיו יוכלו לנבוט ולגדל את הדור הבא: "מֵאֵימָתַי הַפֵּרוֹת חַיָּבוֹת בַּמַּעַשְׂרוֹת... הַתִּלְתָּן - מִשֶּׁתְּצַמֵּחַ".
המפרשים ורש"י בראשם, זיהו את התלתן המשנאי עם המין גרגרנית החילבה.  השם תלתן נשמר למין גרגרנית החילבה גם במילונם של פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי), "ילקוט הצמחים", שיצא לאור ע"י ועד הלשון העברית בשנת תר"ץ (1930). רק שנה מאוחר יותר הוחל להשתמש באופן סדיר בשם תלתן לסוג המוכר לנו כיום בשם זה ע"י איג וחבריו במגדיר הצמחים שערכו וראה אור בשנת 1931.

כתב: דרור מלמד


 
גינון חסכוני בצמחי בר