בוצין הארזים

הדפסה
  Verbascum cedreti שם מדעי
לועניתיים
Scrophulariaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
קרקעות כבדות בית גידול
עגול צורת הגבעול
עשבוני רב-שנתי צורת חיים
גולן, חרמון, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

בוצין  הארזים
צילום: © דרור מלמד   בגולן, בכניסה לקיבוץ אלרום, 4-2015
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

בוצין הארזים הוא צמח דו-שנתי, זקוף, גובהו 80-50 ס"מ, לביד, מאפיר. בבסיס הצמח שושנת עלים לבידים, ביצניים-איזמלניים, שוליהם גלוניים, אורכם 15-8 ס"מ, על פניהם רשת מסועפת של עורקי אורך ורוחב מחורצים. מן השושנת עולה גבעול בשרני, עטוי שערות כוכביות קצרות, לעתים מסתעפים ממנו ענפים קרוב לבסיסו. עלי הגבעול מסורגים, הולכים וקטנים כלפי ראשו, פטוטרותיהם קצרצרות או חסרות. התפרחת אשכול בחלקו העליון של הגבעול, עשוי צברים מרוחקים בני 7-2 פרחים, היוצאים מחיק חפה מרצעני-מוארך. מעל החפה אין חפיות וזהו סימן המבדיל את בוצין הארזים מהמין הקרוב והדומה לו מאוד, בוצין דמשקאי, שבו מעל לחפה, סמוך לעוקץ הפרח, יוצאות 2 חפיות. הפרחים מפותחים בעיקר במרכז האשכול, עשויים גביע קצר, לביד, שלו 5 אונות סרגליות-מצטררות וכותרת צהובה בת 5 אונות, שוליהן החיצוניים לבידים, הנושרת עם ההפריה. הפרחים מכילים 5 אבקנים שזיריהם צמירים, אולם ב-2 האבקנים הקדמיים הזירים קירחים בחלקם העליון. צבע השיער העוטה את הזירים צהוב וזהו סימן נוסף המבדיל את בוצין הארזים מבוצין דמשקאי שצבע זירי האבקנים בפרחיו סגול-ארגמן. הפרי הלקט סגלגל, לביד בצעירותו, הולך ומקריח עם ההבשלה, נפתח בראשו, מסתיים במקור קשיח ומכיל זרעים מוארכים קטנים.
בוצין הארזים פורח באביב ובקיץ. בית גידולו מדרונות אבניים וצדי דרכים בחרמון ובגולן. הוא נדיר בישראל. אוכלוסיה יציבה בת מספר פרטים גדלה בסמוך לכניסה לקיבוץ אלרום שבגולן. תפוצתו העולמית מצומצמת לירדן וטורקיה.
בוצין הארזים תואר בשנת 1853 ע"י הבוטנאי השוויצרי בואסייה (Pierre Edmond Boissier, 1810-1885). שם הסוג המדעי, Verbascum, מופיע בכתבי חוקר הטבע הרומי פליניוס, בן המאה הראשונה לספירה  (Gaius Plinius Secundus, 23- 79) וייתכן שמקורו במילה הרומית barbascum, "מזוקן", המאזכרת את זירי האבקנים השעירים. שם הסוג העברי, בוצין (בניקוד: "בּוֹצִין"), הוצע ב"רשימת מֻנחי-הצמחים עברית-ערבית-רומית-אשכנזית" שהתפרסמה בזכרונות ועד הלשון, תרע"ג (1913), שם גם הוצע שם נוסף לסוג - "פתילת המדבר" (שכידוע משמש כיום למין אחר, ממשפחת האסקלפיים). על משמעות השם ראה משמאל: "הצמח במקורות". שם המין, הארזים, תרגומו של השם המדעי-לטיני, cedreti, משום שבואסייה תיארו מלבנון, ארץ הארזים. בוצין הארזים לא הובא בפלורה פלשתינה והוא נזכר לראשונה ב"מגדיר לצמחי-בר בארץ ישראל" מאת נ. פינברון-דותן וא. דנין (1998). שם המין, בּוּצִין הָאֲרָזִים, נכלל ברשימת שמות צמחי ארץ-ישראל שאושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ג (2003).
בסוג בוצין כ-120 מינים מוסכמים ועוד 8 בני-כלאיים מוכרים, בישראל נאספו 16 מינים, רובם נדירים.

 

כתב: דרור מלמד


מקורות מידע

בלשון התלמוד בוצין הוא צמח ממשפחת הדלועיים, ככל הנראה קישוא. במסכת ברכות דף מ"ח עמוד א' מסופר כיצד האמורא רבה שלימד את אביי ורבא הצעירים התגאה בחוכמתם וניבא את היותם מגדולי האמוראים של הדור הבא. הוא טבע עליהם את הפתגם: "בוצין, בוצין - מקטפיה ידיע": בוצין, בוצין, משעת קטיפתו (מצעירותו) ידועה איכותו. גם במסכת כתובות, דך פ"ג עמוד ב': "אמר אביי: בוצינא טב מקרא" - בוצין (קישוא) טוב מקרא (דלעת). למילה הארמית בוצינא משמעויות נוספות ואחת מהן היא "נר". במסכת שבת דף ל' עמוד א, שואלת הגמרא האם מותר לכבות נר מפני החולה בשבת: "מהו לכבות בוצינא דנורא מקמי באישא בשבתא?" השימוש בשם בוצין לצמח המוכר לנו כיום בשם זה נובע ממראה פרחי הבוצין הנדמים כנרות במנורה, בעיקר במין בוצין מפורץ שענפיו פרושים כמנורה שעל קניה שלהבות הפרחים. על ההבדלים בפירוש המילה בוצין בין הארמית הבבלית לארמית של ארץ ישראל מעיד סיפור משעשע המובא בתלמוד במסכת נדרים דף ס"ו עמוד ב': ארמי אחד עלה לארץ ישראל ונשא אשה מבנות הארץ. יום אחד היה רעב וביקש מאשתו שתביא לו מן השוק שתי דלעות, ובארמית: נא הביאי לי שני בוצינים ("זילי אייתי לי תרי בוציני"). הלכה האשה והביאה לו שני נרות...
כתב: דרור מלמד


 
גינון חסכוני בצמחי בר