בוצין הארזים הוא צמח דו-שנתי, זקוף, גובהו 80-50 ס"מ, לביד, מאפיר. בבסיס הצמח שושנת עלים לבידים, ביצניים-איזמלניים, שוליהם גלוניים, אורכם 15-8 ס"מ, על פניהם רשת מסועפת של עורקי אורך ורוחב מחורצים. מן השושנת עולה גבעול בשרני, עטוי שערות כוכביות קצרות, לעתים מסתעפים ממנו ענפים קרוב לבסיסו. עלי הגבעול מסורגים, הולכים וקטנים כלפי ראשו, פטוטרותיהם קצרצרות או חסרות. התפרחת אשכול בחלקו העליון של הגבעול, עשוי צברים מרוחקים בני 7-2 פרחים, היוצאים מחיק חפה מרצעני-מוארך. מעל החפה אין חפיות וזהו סימן המבדיל את בוצין הארזים מהמין הקרוב והדומה לו מאוד, בוצין דמשקאי, שבו מעל לחפה, סמוך לעוקץ הפרח, יוצאות 2 חפיות. הפרחים מפותחים בעיקר במרכז האשכול, עשויים גביע קצר, לביד, שלו 5 אונות סרגליות-מצטררות וכותרת צהובה בת 5 אונות, שוליהן החיצוניים לבידים, הנושרת עם ההפריה. הפרחים מכילים 5 אבקנים שזיריהם צמירים, אולם ב-2 האבקנים הקדמיים הזירים קירחים בחלקם העליון. צבע השיער העוטה את הזירים צהוב וזהו סימן נוסף המבדיל את בוצין הארזים מבוצין דמשקאי שצבע זירי האבקנים בפרחיו סגול-ארגמן. הפרי הלקט סגלגל, לביד בצעירותו, הולך ומקריח עם ההבשלה, נפתח בראשו, מסתיים במקור קשיח ומכיל זרעים מוארכים קטנים.
בוצין הארזים פורח באביב ובקיץ. בית גידולו מדרונות אבניים וצדי דרכים בחרמון ובגולן. הוא נדיר בישראל. אוכלוסיה יציבה בת מספר פרטים גדלה בסמוך לכניסה לקיבוץ אלרום שבגולן. תפוצתו העולמית מצומצמת לירדן וטורקיה.
בוצין הארזים תואר בשנת 1853 ע"י הבוטנאי השוויצרי בואסייה (Pierre Edmond Boissier, 1810-1885). שם הסוג המדעי, Verbascum, מופיע בכתבי חוקר הטבע הרומי פליניוס, בן המאה הראשונה לספירה (Gaius Plinius Secundus, 23- 79) וייתכן שמקורו במילה הרומית barbascum, "מזוקן", המאזכרת את זירי האבקנים השעירים. שם הסוג העברי, בוצין (בניקוד: "בּוֹצִין"), הוצע ב"רשימת מֻנחי-הצמחים עברית-ערבית-רומית-אשכנזית" שהתפרסמה בזכרונות ועד הלשון, תרע"ג (1913), שם גם הוצע שם נוסף לסוג - "פתילת המדבר" (שכידוע משמש כיום למין אחר, ממשפחת האסקלפיים). על משמעות השם ראה משמאל: "הצמח במקורות". שם המין, הארזים, תרגומו של השם המדעי-לטיני, cedreti, משום שבואסייה תיארו מלבנון, ארץ הארזים. בוצין הארזים לא הובא בפלורה פלשתינה והוא נזכר לראשונה ב"מגדיר לצמחי-בר בארץ ישראל" מאת נ. פינברון-דותן וא. דנין (1998). שם המין, בּוּצִין הָאֲרָזִים, נכלל ברשימת שמות צמחי ארץ-ישראל שאושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ג (2003).
בסוג בוצין כ-120 מינים מוסכמים ועוד 8 בני-כלאיים מוכרים, בישראל נאספו 16 מינים, רובם נדירים.
כתב: דרור מלמד