ימון הקשקשים שייך לקבוצת צמחים שנקראת "עשבי-ים" (Seagrasses) שהם צמחים עילאיים, שמוצאם מצמחי יבשה, הצומחים על קרקעית הים בקרבת החוף כשכל חלקיהם מתחת לפני המים. בעולם כששים מינים של עשבי-ים.
ימון הקשקשים הוא עשבוני רב-שנתי היוצר על הקרקעית החולית או הבוצית של הים משטחים צפופים של פרטים הקשורים זה בזה בקני-שורש הזוחלים מתחת לפני החול. מפרקי קנה-השורש עולים כלפי מעלה גבעולים קצרים הנושאים 3-4 עלים. העלים דקים בצבע ירוק בהיר, מאורכים (4 – 6 ס"מ), שפתם תמימה וקצותיהם מעוגלים. עורק מרכזי בולט ניכר לכל אורך טרף העלה.
ימון הקשקשים הוא צמח דו-ביתי, פרי זכר ופרחי נקבה נישאים על פרטים נפרדים. הפרחים זעירים, יחידים בחיקי העלים. ההאבקה נעשית בעזרת זרמי המים ובהתאם לכך עטיף הפרחים מצומצם מאוד. בפרחים הזכריים שני עלי גביע ושלושה אבקנים, המשחררים את האבקה למים. בפרח הנקבי שלושה עלי גביע שקופים היוצרים כעין גביע שבמרכזו העלי ובראשו צלקת המחולקת לשלוש אונות ארוכות. הפרי כדורי עם קליפה קרומית מכיל זרע בודד.
ימון הקשקשים מכסה כשבעה דונם בחופי אילת בעומקים 15 עד 25 מ' ומגיע בכמה מקומות עד לעומק של 50 מ'. במקורו הוא צמח טרופי של האוקיינוס ההודי וגופי המים הקשורים לו, אך חדר דרך תעלת סואץ גם לים התיכון. הוא הגיע גם לים הקריבי ומהווה שם צמח פולש שמשתלט על בית הגידול של עשבי-ים מקומיים.
המשטחים של עשבי-הים מהווים בית-גידול למגוון גדול של דגים ובעלי-חיים מקבוצות אחרות. כמו-כן לאוכלוסיות של חיידקים הקשורות לצמחים אלה יש תפקיד חשוב במיחזור המינרלים בסביבה הימית.
כתב עמרם אשל