ריקציה עלעלית

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"

ריקציה עלעלית היא טחב כבד ממשפחת ה-Ricciaceae, הגדל כשושנת (rossete) מושלמת, או חלקית,  ויוצר משטחים דלילים עד צפופים. היצע ירוק-חיוור, מכחיל, לעתים דהוי, מתפצל 4-3 פעמים לאונות דו-קרניות, אורכן עד כ-2 ס"מ, קצותיהן מעוגלים, או קטומים. שכבת האפידרמיס זרועה נקבוביות אויר, לעתים מכוסה חלקית בגיר. עורק האמצע רחב, רדוד, אולם ניכר לאורך האונה. ריקציה עלעלית ניכרת בשוליים המכונפים של אונות היצע. "כנפיים" אלה הן למעשה קשקשי גחון לבנים, דמויי-סהר, הנגללים מעלה וחופים על שולי האונה, לכל אורכה. ככל שהטחב מתבגר וככל שהוא מתייבש, כן בולטים קשקשים אלה, הנראים כעלעלים בשולי האונה ומקנים לה את מראה המכונף (מכאן שמו העברי של המין, שאינו רשמי והינו תרגומו של השם המדעי, lamellosa, מלטינית: lamellus - "עלעל", "דף"). קשקשי הגחון הם אברונים רב-תאיים (בניגוד לשורשים הדמויים, ריזואידים, שהינם חד-תאיים), שתפקידם לסייע בהסעת נוזלים ע"י נימיות (קאפילריות) מתחתית הצמח אל היצע. בעוד שטחבי העלים קולטים את מירב המים מאבריהם העליונים, בעיקר דרך העלים, בטחבי כבד עיקר ספיחת המים היא גחונית. ודוק, אין מדובר ביניקת מים וחומרי מזון כפעולתם של שורשי צמחים, אלא בשימור הנוזלים שבסביבת הטחב והובלתם בלבד. תפקיד נוסף המיוחס לקשקשים ע"י חוקרים אחדים, הוא הגנה על היצע מהתייבשות. בימים יבשים מתקפלים הקשקשים מעלה וחופים על היצע, תוך שהם מקטינים אידוי נוזלים משטח הפנים. אברי המין, האנתרידיה הזכריים והארכגוניה הנקביות, מצויים על אותו פרט, באופן מעין "חד-ביתי" (Monoicous) וערוכים לאורך העורק המרכזי. קופסיות המנבגים כדוריות, שקועות ביצע, קורסות באופן בלתי-סדיר ואז משתחררים הנבגים.

ריקציה עלעלית הוא מין מצוי בישראל, הגדל ברוב גלילות הארץ ממרכז הנגב וצפונה, כולל לאורך הבקע הסורי-אפריקני. בית גידולה אדמות חרסיתיות וחוליות הדוקות, בסדקי סלעים, בחורשים ובבתות. תפוצתה העולמית קוסמופוליטית.

ריקציה עלעלית תוארה בשנת 1818, על-ידי הבוטנאי האיטלקי ראדי (Giuseppe Raddi,1770-1829). שם הסוג, Riccia ניתן בשנת 1753 על-ידי מתארו, הטקסונום השוודי לינאוס (Carl Linnaeus, 1707-1778) לכבודו של Pietro Francesco Ricci, שככל הידוע היה סנטור ובוטנאי איטלקי, שנמנה עם סגל החברה הבוטנית של פירנצה בשנת 1729.

הסוג ריקציה הוא אחד הגדולים מבין סוגי טחבי הכבד וכולל יותר מ-170 מינים. בישראל נאספו 14 מינים, חלקם נדירים.

כתב: דרור מלמד