אוקסימיטרה בשרנית

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"

אוקסימיטרה בשרנית היא טחב כבד ממשפחת ה-Oxymitraceae, גדל בדגם פזור, או יוצר משטחים צפופים קטנים. היצע ירוק-אפרפר עד ירוק-כהה, עבה-בשרני, מתפצל 3-1 פעמים לאונות דו-קרניות ויוצר צורת חצי-שושנת (hemirossete). שכבת האפידרמיס מגובששת, מכילה נקבוביות אויר. עורק האמצע שקוע עמוקות וניכר לאורך האונה. סימן היכר חשוב למין הוא קשקשי גחון גדולים, כסופים-קרומיים, משולשים שקודקודיהם צרים, ערוכים בשורה אחת בשולי תחתית האונה ויוצאים הרבה אל מעבר לגוף היצע. קשקשי הגחון הם אברונים רב-תאיים (בניגוד לשורשים הדמויים, ריזואידים, שהינם חד-תאיים), שתפקידם לסייע בהסעת נוזלים ע"י נימיות (קאפילריות) מתחתית הצמח אל היצע. בעוד שטחבי העלים קולטים את מירב המים מאבריהם העליונים, בעיקר דרך העלים, בטחבי כבד עיקר ספיחת המים היא גחונית. ודוק, אין מדובר ביניקת מים וחומרי מזון כפעולתם של שורשי צמחים, אלא בשימור הנוזלים שבסביבת הטחב והובלתם בלבד. תפקיד נוסף המיוחס לקשקשים ע"י חוקרים אחדים, הוא הגנה על היצע מהתייבשות. בימים יבשים מתקפלים הקשקשים מעלה וחופים על היצע, תוך שהם מקטינים אידוי נוזלים משטח הפנים.  אברי המין, האנתרידיה הזכריים והארכגוניה הנקביות, מצויים על פרטים שונים, באופן מעין "דו-ביתי" (dioicous). האנתרידיה ערוכים באופן בלתי-סדיר בעומק עורק האמצע השקוע, עטופים במצעית (receptacle) ריסנית. הארכגוניה ערוכות לאורך תעלה מורחבת באמצע אונת היצע, עטופות מצעיות בשרניות, דמויות-אגס חד-קצה, זרועות נקבוביות אויר, מוקפות בקשקשים נימיים. המנבגים מתפתחים במצעית - מנבג יחיד יושב, חסר גבעולון, בכל מצעית. קופסיות המנבגים (capsules) כדוריות, אינן נפתחות במנגנון סדיר (מצב זה נקרא קלייסטוקרפי, cleistocarpous) - דופן הקופסית קורס עם הבשלתה ומאפשר את שחרור הנבגים. הנבגים גדולים, יחסית, חסרי מתזים (אלטרות, elaters).
אוקסימיטרה בשרנית דומה מאוד במראה הכללי למינים שונים של סוג קרוב - ריקציה, אולם נבדלת בקשקשי הגחון הבולטים ובמנבגים האגסניים.
אוקסימיטרה בשרנית הוא מין מזדמן בישראל, המצוי פה ושם בצפון הארץ ולאורך מישור החוף הצפוני, בשרון ובשפלה. בית גידולה אדמות חרסיתיות וחוליות הדוקות, בסדקי סלעים, בחורשים ובבתות. תפוצתה העולמית באגן הים התיכון, דרום-מזרח-אסיה, אירופה ואמריקה.
אוקסימיטרה בשרנית תוארה בשנת 1989, על-ידי צמד בריולוגיות (חוקרות טחבים) פורטוגזיות, סרג'יו וסים-סים  (Cécilia Loff Pereira Sérgio Costa Gomes, 1942- ; Manuela Sim-Sim, 1959). למעשה, תואר המין לראשונה בשנת 1804, על-ידי הבוטנאי הפורטוגזי ברוטרו (Félix de Avelar Brotero, 1744-1828), אשר שייכו לסוג ריקציה (Riccia incrassata). שם הסוג, Oxymitra, מיוונית: oxy - "חד", mitra - "מצנפת", מאזכר את צורת המנבגים מחודדי הקצה. שמו המדעי של המין, incrassata, מלטינית: "עבה", "איתן", "בשרני", על שום היצע הבשרני. ממנו נגזר שם המין העברי, שאינו רשמי.
משפחת Oximitraceae  היא משפחה מונוטיפית, שבה אוקסימיטרה הוא סוג יחיד. בסוג אוקסימיטרה תוארו 3-2 מינים, אולם ככל הנראה אלו הם תתי-מינים או זנים של מין יחיד ולפיכך ברשימות הטקסונומיות המובילות גם הסוג אוקסימיטרה הוא מונוטיפי, בו אוקסימיטרה בשרנית הוא מין יחיד וממילא זהו המין היחיד בסוג שנאסף בישראל.

כתב: דרור מלמד