קרדה דרומית

קרדה דרומית היא קוץ חד-שנתי מסתעף. גובהה 40 ס"מ, הופעתה הכללית מאפירה. היא קוצנית בעליה, בגבעוליה ובעלי המעטפת של קרקפות-הפרחים שלה, אך קוציה רכים יחסית. עליה מפורצים. היא ניכרת בגבעוליה, שגם הם קוצניים, בניגוד לרוב יתר הקוצים. קוצי הגבעול מקורם בבסיסי עלים, הסורחים לאורך הגבעול ומעורים בו. בכך דומים לקרדה, מבין הסוגים הרבים של קוצים במשפחת המורכבים, רק חוח, חוחן וקוצן.
קרדה דרומית פורחת באביב, ממרס עד מאי. קרקפותיה קטנות, קוטרן כ-1 ס"מ, והן ערוכות בקבוצות של 2–6 קרקפות בראשי ענפים. כל הפרחים צינוריים ודו-מיניים. צבע כותרת הפרח סגול–ורוד, צבע צינור-האבקנים כהה יותר, סגול–כחול. קשקשי-המעטפת של קרקפת-הפרחים רבים, משולשים, רעופים, מסתיימים בקוץ. שפתם של האמצעיים בהם היא קרומית, והעורק הראשי שלהם בולט.
קרדה דרומית גדלה בעיקר בקרקע חול–לס במערב הנגב, מעט גם פה ושם בצפון הארץ ובמרכזה. תפוצתה העולמית משתרעת במזרח התיכון.
בסוג קרדה 90 מינים, בארץ 3.

כתב מייק לבנה