חלמונית זעירה בכלל לא דומה לאחותה הגדולה והמפורסמת. היא מזכירה יותר איזו סתוונית היורה שהתחפשה בצבע צהוב. גם השם המדעי של המין משמעו "שפרחיו כמו סתוונית". זה גיאופיט קטן שאפילו בפריחתו – בקושי מבחינים בו בשדה. העלים צרים, רוחבם 4 מ"מ. הבצל קטן. עלה קרומי צינורי עוטף את בסיסי העלים והפרחים, בין הבצל לבין פני הקרקע, והוא מציץ אף מעט מעל פני הקרקע.
חלמונית זעירה פורחת בסתיו, בין ספטמבר לנובמבר. הפרח יוצא ישר מהקרקע, חלקו התחתון טמון באדמה, לעיתים אף כולו. צבעו צהוב, עם 6 עלי-עטיף צרים, עקומים מעט ומבודרים באי-סדר, 6 אבקנים, שחלה תחתית, וצלקת המחולקת ל-3 אונות. עלי העטיף מאוחים בבסיסיהם לצינור.
חלמונית זעירה גדלה בעיקר משני עברי בקעת הירדן הצפונית: בגולן ובמזרחו של הגליל, מעט גם ביתר אזורי ההרים של צפון הארץ ומרכזה.
ידועה בגן המגינים בגבעת עדה,גם בשטח הצמוד לישוב מכמנים, במערת עלמה, וליד מערת פער .
היא נפוצה לרוב במפוזר, פרט פה ופרט שם, לא בריכוזים. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון.
בסוג חלמונית 9 מינים, שתפוצתם מצטמצמת כולה רק באזורנו, מהים התיכון ועד הרי הקווקז. בארץ 2 מינים, מין שלישי הנזכר בספרות (חלמונית צהובה) הוא מין מיובא, תרבותי.
כתב מייק לבנה
תצפיות הראו שהיא אינה פורחת כל שנה, לפחות לא על פני הקרקע. היא פורחת מתחת לפני הקרקע ולעיתים היא מפציעה מעל פני הקרקע רק פעם בכל כמה שנים.