נשרן שעיר

נשרן שעיר הוא דגני רב-שנתי, קירח, זקוף, גובהו 80-50 ס"מ, מסועף מבסיסו, גדל בצברים בני מספר שלוחות ריבוי. הקנים אשונים, נוטים מעט מכובד התפרחות, עשויים 4-3 פרקים. נדני העלים קירחים, עוטים את התפרחות הצעירות. הלשונית שבין נדן העלה לטרף קרומית. טרפי העלים גלולים, מצטררים לכדי קצה נימי. התפרחת מכבד רפה בראש הגבעול. לאורך ציר התפרחת יוצאים ענפי המכבד בחצאי-דורים, העשויים 4-2 ענפים, חלקם מתפצלים לענפי משנה דקים ועליהם עוקצים באורך 1-0.5 ס"מ, הנושאים שיבוליות יחידניות. השיבוליות איזמלניות, בנות פרח תלת-אבקני יחיד, אורכן 1.5-1 ס"מ. הגלומות קרומיות, ירוקות בגבן ומצהיבות-שקופות בשוליהן ובקצותיהן, חופות את המוצים. המוצים גלדניים, מחודדים. המוץ התחתון עטוי בדרך כלל שערות קצרות הדוקות, שהקנו למין את שמו העברי. קיימים וריאנטים נדירים של המין שבהם המוצים קירחים לחלוטין. לכל מיני הנשרן מוץ תחתון המסתיים במלען קצר, אולם נשרן שעיר ניכר במלען ארוך, יחסית, שאורכו יותר מסנטימטר אחד והוא עולה במקצת על אורך המוצים, מכופף מעט ונושר בקלות, מכאן שם הסוג (גם השם המדעי,Piptatherum , מיוונית:  pipto - "נושר", ather - "חוד", לאמור: "מלען נשיר"). השיבוליות של נשרן שעיר הן הגדולות והארוכות מאלה של כל מיני הנשרן הגדלים בישראל והן מגיעות לאורך של 1.5-1 ס"מ, ללא המלען ויחד איתו אורכן כ-3 ס"מ. הגרגיר ביצני, קירח, מעורה במוצים.
נשרן שעיר פורח באביב. בית גידולו בתות, גריגות ובין סלעים ברוב גלילות ארץ ישראל, למעט בדרומה. תפוצתו העולמית משתרעת על פני אירופה והמזרח-התיכון. נשרן שעיר תואר בשנת 1817 ע"י הבוטנאי והאנטמולוג השוויצרי רמר (Johann Jacob Roemer, 1763-1819) ועמיתו, הבוטנאי האוסטרי שולטס (Josef August Schultes, 1773-1831), שותפו לחיבור המהדורה ה-16 המעודכנת לשעתה של ספרו המכונן של אבי הטקסונומיה לינאוס (Carl Linnaeus, 1707-1778) על עולם הצומח (Systema Vegetabilum). למעשה, תואר הצמח לראשונה שנים מספר קודם לכן, בשנת 1808 כשייך לסוג נחלית (Agrostis holciformis), בידי הבוטנאי הגרמני, הברון פון ביברשטיין (Friedrich August Freiherr Marschall von Bieberstein, 1768-1826). שם המין המדעי, holciforme - מלטינית: "דמוי עדן", מרמז על דמיונו לחלק ממיני הסוג עדן, שתפרחתם מכבד מבודר, הנושא שיבוליות יחידניות ממולענות (המין היחיד של עדן הגדל בישראל, עדן חד-שנתי, שונה מאוד במראהו).
השם "נשרן" נזכר לראשונה במילון לצמחי ארץ-ישראל (שמות המשפחות והסוגים) עברית-לטינית, שיצא לאור בהוצאת ועד הלשון העברית בסיוע מוסד ביאליק שעל-יד הסוכנות היהודית בארץ-ישראל, ירושלים תש"ו (1946). שם המין "נשרן שעיר" נזכר לראשונה ב"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל" מאת הפרופ' אלכסנדר איג, מיכאל זהרי ונעמי פינברון (תשי"ג, 1953), הובא בפלורה פלשתינה (1986) ונכלל ברשימת שמות צמחי ארץ ישראל שאושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ג (2003).
בסוג נשרן 36 מינים מוסכמים,  4 מהם נאספו בישראל.