להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"
בסוג ריאלה מינים שהינם בדרך-כלל אקווטיים, גדלים כשהם טבולים לגמרי במים, או בקרקעות המוצפות לפרקים, בני-חלוף (אפמרליים, ephemeral - גדלים לתקופה קצרה ונעלמים עד לעונה הבאה). מיני הקבוצה מחולקים לשתי קבוצות, או תת-מינים, על-פי מעטפת הארכגוניה, אברי המין הנקביים - בתת-המין Riella המעטפת חלקה, או מגובששת ואילו בתת-המין Trabutiella היא מכונפת. יצע הגמטופיט ייחודי לסוג, עשוי כנף גלונית יחידה, נמשכת לכל אורך היצע מצדו האחד, הצד הגבי, או שהיא נכרכת כסליל מסביב לציר היצע. בצידו האחר של היצע, הצד הגחוני, מצויות שתי שורות בלתי-סדירות של קשקשים קטנים, דמויי עלים (קשקשי הגחון). מכיוון שכשהצמח במים הוא זקוף, נראה היצע כעלה, אולם אין להתבלבל ולשייך את מיני הסוג לטחבי הכבד העלוותיים (אלה שייכים למחלקת Jungermanniopsida, בעוד הסוג ריאלה, שהינו טחב יצע, שייך למחלקת Marchantiospida). מיני הסוג נדירים בכל העולם ונתונים בדרך-כלל בסכנת הכחדה, עקב העלמות מקווי המים הטבעיים כתוצאה מהתערבות האדם1.
ריאלה דו-מינית היא טחב כבד אקווטי, ממשפחת ה-Riellaceae, זקוף, גובהו 4.5-0.9 ס"מ, יוצר גושים קטנים על הקרקע מתחת לפני המים, או בקרקע לחה בגדות מקווה המים, מסתעף באופן דו-קרני מבסיסו, ירוק בהיר. ציר היצע ניכר, נראה כגבעול דק, מעט שטוח, קשות-חרמשי בראשו, מצידו האחד כנף שרוחבה 2.7-2 מילימטרים, מפורצת עמוקות לאונות עגלגלות. תאי היצע אחידים, מרובעים-עגולים, דקי-דפנות, מכילי כלורופיל, תאי הציר מלבניים-מצולעים. קשקשי הגחון ניכרים, לשוניים, משמשים לרביה וגטטיבית. אברי המין, הארכוגניה הנקביות והאנתרידיה הזכריים, ערוכים על אותו פרט, באופן מעין "חד-ביתי" (monoicous). האנתרידיה יחידניים, או שהם ערוכים בקבוצות של 12-2, יושבים במפרצי אונות כנף היצע, מבשילים לפני הבשלת הארכגוניה (protandrous). הארכגוניה נתונות במעטפות (involucre) סגלגלות, קצותיהן קהות, או מחודדות קמעא, לאורכן 8 כנפיים תמימות, לעתים גלוניות. המנבגים סגלגלים, נישאים על זיף קצרצר.
ריאלה דו-מינית נדירה בישראל וגדלה במאגרי מים ובריכות חורף עונתיות בגליל ובשומרון. תפוצתה העולמית משתרעת בדרום-מערב אסיה, אגן הים-התיכון, דרום-אפריקה וצפון-אמריקה.
הסוג Riella תואר בשנת 1852 על-ידי הרופא הצבאי והבוטנאי הצרפתי מונטן (Jean Pierre François Camille Montagne, 1784-1866), ששירת בצבא נפוליאון והיה מומחה לטחבים ופטריות. הוא העניק את השם לסוג לכבודו של ידידו הטוב ושותפו למחקרים, איש הצבא והבוטנאי דו-רייה דה מיזונב (Michel Charles Du Rieu de Maisonneuve, 1796-1878), בפאראפרזה על שמו Rieu (בצרפתית: "נהר", "זרם").
ריאלה דו-מינית תוארה בשנת 1903 על-ידי צמד הבוטנאים האמריקנים הַאוּ ואנדרווד (Lucien Marcus Underwood, 1853-1907 ;Marshall Avery Howe, 1867-1936). שמו המדעי של המין, affinis, מלטינית: "שכן", "קרוב", על שום קרבתו ודמיונו למיני ריאלה אחרים, R. cossoniana ו-R. paulsenii.
חקר מיני הריאלה שבישראל מצומצם מאוד ומעטים זכו לראות את המינים המקומיים בבית גידולם. את שלושת המינים הגדלים בישראל, כולם נדירים מאוד, אסף הבוטנאי ד"ר יעקב לפקין (1935-2019), שהיה מחלוצי חוקרי האקולוגיה של הצומח הימי של ארץ ישראל, הגדיר מיני אצות חדשים לארץ ולמדע וייסד את אוסף האצות וצמחי הים ומקווי המים המתוקים, השמור במוזיאון הטבע על-שם שטיינהרדט שבאוניברסיטת תל אביב. מתוך אחת הדגימות שאסף, הצליח תלמידו, ד"ר רזי הופמן, המשמש כמנהל האוסף, לגדל את המין ריאלה דו-מינית שתמונותיו מובאות כאן ואשר נאסף על-ידי לפקין בדיר בלוט שבשומרון.
מבין מיני הריאלה המקומיים, שניים הינם מעין דו-ביתיים (dioicous), שבהם איברי המין הזכריים (אנתרידיה) והנקביים (ארכגוניה) ערוכים על פרטים נפרדים. ריאלה דו-מינית היא המין המקומי היחיד הגדל בישראל שבו אברי המין הזכריים והנקביים ערוכים על אותו פרט (monoicous), מכאן שמו העברי של המין, שאינו רשמי.
בסוג ריאלה 24 מינים מוסכמים. בישראל נאספו, כאמור, 3 מינים, כולם אקווטיים וכולם נדירים מאוד.
כתב: דרור מלמד
*תודה לד"ר רזי הופמן, מנהל אוסף האצות ועשבי המים במוזיאון הטבע שבאוניברסיטת תל-אביב, על עזרתו בהכנת ערך זה.
1Segarra-Moragues J.B, Puche, F. and Gil-Lopez, M.J. (2019) A complete description and conservation assessment of Riella affinis Howe & Underwood (Riellaceae, Sphaerocarpales) new to continental Europe. Cryptogamie, Bryologie, 40 (23): 297-307