ספלול מטפס פורח בין מרס ליולי. הפרח דמוי מקטרת או חצוצרה, עם צינור ארוך ואוגן קצר דמוי אוזן. עוקצי פרחיו ארוכים מן הפרחים. הפרח נישא בודד על עוקץ ארוך יותר מאורך הכותרת. העוקץ יוצא מחיק עלה. זהו פרח-מלכודת, כמו הלופיים. הפרח מדיף ריח בשר נרקב, והוא מושך חרקים הנזונים מבשר רקוב. אין צוף. הצלקות מבשילות לפני האבקנים וההאבקה זרה. השחלה תחתית. הפרח דו-מיני, לא נכון. אין לו גביע. צינור הכותרת ארוך ומפותל, צר (10 מ"מ), מתרחב בבסיסו לכדור, אורכו 6 ס"מ. בתוכו שערות הפונות מטה ומונעות מהחרקים שנכנסו לצאת עד שהן נובלות. מעניין שהחרקים שנלכדו ממהרים, אחרי שהשתחררו, להתפתות שנית ולהיכנס לפרח נוסף (ולהאביקו). האבקנים 6, מעורים בעמוד העלי ומאוחים ליחידה. צבע צינור העטיף מבחוץ נוטה לסגול. צינורו ארוך, צר ומפותל. האוגן צר (שלא כמו בספלול השדה או ססגוני), רוחבו אינו עולה בהרבה על רוחב צינור הכותרת, הוא בלתי מחולק, צבעו מבפנים צהוב מנומר בכתמים סגולים, ועם מסגרת חומה – שילוב-צבעים נאה ביותר. הפרי ביצי, דמוי סלסילה, אליפטי מוארך, אורכו 2–3 ס"מ, משתלשל, נפתח ב-6 קשוות, ציורי ויפה אף הוא. יש המדמים אותו לפנס-נייר סיני.
ספלול מטפס נדיר בארץ, גדל רק בחורש מפותח וסבוך בצפון הארץ, בעיקר בהרים.
בארצות אירופה מקובל שימוש בספלול להקלה של כאבי-לידה, וגם השם המדעי משמעו "מקל את הלידה".
הסוג כולל 300 מינים, 6 בארץ, אחדים מטופחים בגינת הנוי – מטפסים יפי-פרחים-ופירות.
צמחי סוג זה הם רעילים, וזאת הודות לרעלן בשם 'Aristolochic acid' ('חומצה אריסטולוצית') שנמצא בעלי הצמח. חרקים מסוימים פיתחו עמידות לרעלן זה. מבין חרקי ארץ ישראל שפיתחו עמידות לרעלן זה , בולטים פרפראים המכונים בעברית צבעוני
בסוג 300 מינים, 6 בארץ, ועוד אחדים מטופחים בגינת הנוי – מטפסים יפי-פרחים-ופירות.
כתב מייק לבנה
על הסוג ספלול
בסוג ספלול המשתייך למשפחת הספלוליים 6 מינים בארץ וכ- 500 מינים בעולם, רובם צמחים מטפסים.
הפרח בעל צורה ייחודית דמויית מקטרת, מה שהעניק לצמח שני שמות עממיים - Pipevine (״גפן המקטרת״) ו Dutchman's pipe (״מקטרת ההולנדים״). מקור השם העברי הוא כמובן צורת הספל שהפרח יוצר. לפרח הספלול מראה ייחודי, ה״כניסה״ לפרח נראית כמפרש או אוזן רחבה, ממנה נמשך צינור מעוקל כמקטרת המגיע לחלל בו מצויים אברי הרבייה - האבקנים והעלי, המחוברים אחד לשני. פרחי הספלולים הם פרוטוגניים, ז״א שהשחלה מבשילה לפני הבשלת האבקנים , ובכך נמנעת האבקה עצמית.
פרחי הספלולים מפיצים ריח רע המושך זבובים קטנים להיכנס אל הפרח ולהאביקו, הזבובים שנכנסים לפרח בשלב הנקבי שלו, יעברו דרך שערות הפונות אל תוך הפרח, יגיעו לחלל הנמצא בסופו ויתקעו שם, כיוון שלא יוכלו לעוף חזרה נגד כיוון השערות אם הגיעו מפרח שנמצא בשלב הזכרי - יפזרו את האבקה ממנו תוך כדי שוטטות בחלל הפרח, וכאשר הספלול עובר לשלב הזכרי האבקנים מבשילים ומתפזרים על הזבובים שנלכדו,
השערות בצינור הפרח נושרות והזבובים יכולים לעוף לפרח אחר שנמצא בשלב הנקבי, ולבצע האבקה גם בו.
בישראל 6 מיני ספלול, כולם גדלים בחבל הים תיכוני של הארץ.
הנפוצים בהם:
ספלול מטפס (החורש) - צמח מטפס של חורשים בצפון הארץ
ספלול קטן - צמח קטן ונחבא של סדקי סלעים בחבל הים תיכוני
ספלול השדה מצוי באדמות כבדות
שלושת הנוספת - ס. ססגוני, ס.מחוספס וס. הגליל הם מינים נדירים של צפון הארץ בלבד
הספלולים משמשים כפונדקאים היחידים של הפרפרים - צבעון שקוף , צבעוני צהוב וצבעוני קשוט , מהם ניזונים הזחלים של המינים הללו.
כמו כן ספלולים רבים בעולם נחשבים כצמחי נוי.
כתב: אוהד בנימיני