חרחבינה חרמשית היא קוץ רב-שנתי ירוק, זקוף ובלתי מסתעף, גובהו עד 80 ס"מ. השם חרחבינה קשור כנראה בשורש חרב, שמשמעו יובש, אך זה מתאים יותר למינים אחרים, פחות למין הנדון. העלים התחתונים פשוטים, משוננים אך אינם גזורים, עורקיהם מסתעפים מנקודה אחת כמניפה. הם מתייבשים לעת הפריחה. במשך עונת הצמיחה (בחורף ובראשית האביב) חל שינוי במראה הצמח: ככל שהעלים גבוהים יותר הם יותר גזורים וקוצניים, וצבע העלים והגבעולים הופך מירוק לכחול מתכתי כפלדה. עלי הגבעול גזורים ככף-יד לאונות דקיקות וקוצניות. חרחבינה חרמשית פורחת באביב ובקיץ, ממאי עד אוגוסט. הפרחים זעירים, דו-מיניים, צבעם כחול עד סגול. התפרחת היא סוכך בקוטר 15 מ"מ, אך היא דומה לקרקפת, ובמבט ראשון דומה שהצמח משתייך (כמו רוב הקוצים) למשפחת המורכבים, ורק בבדיקה מעמיקה מסתבר שהוא מתאים למשפחת הסוככיים. התפרחות יוצאות בחיקי עלים, לא בראש הגבעול כבמינים אחרים בסוג. הפרחים שופעים צוף, מואבקים על-ידי דבורים קטנות. התפרחת עטופה בעלי-מעטפת קוצניים מאוד. הקרקפת גדולה מזו של חרחבינה מכחילה, קוטרה 1.5 ס"מ. הגבעולים אינם מסתעפים. חרחבינה חרמשית גדלה בעבי החורש, טיפוסית לחורש לח-יחסית של אלון מצוי ואלון תולע. היא נפוצה בצפון הארץ, מעט גם במרכזה. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות שלמזרחו של הים התיכון.
כתב מייק לבנה