קחוון הגממות

קחוון הגממות הוא צמח חד-שנתי מדברי מסועף מבסיסו לענפים שרועים ולגבעולי-פריחה אלכסוניים.
קחוון הגממות פורח בין מרס למאי. פרחיו טיפוסיים לסוג (ראה להלן). פרחי ההיקף הלשוניים הלבנים מעטים, רחבים. צבע פרחי המרכז הצינוריים צהוב בהיר. הזרעים מצולעים לאורכם, והצלעות מכוסות גממות או גבשושים מבריקים.
קחוון הגממות גדל בקרקעות חוליות במדבר. הוא נדיר בארץ, נמצא רק בדרום הנגב ובאדום. תפוצתו העולמית משתרעת במדבריות מזרח אפריקה וצפונה ובדרום-מערב אסיה.

הסוג קחוון כולל 200 מינים, בארץ 20–25. רוב המינים בארץ הם חד-שנתיים ריחניים, מסועפים, זקופים, עליהם גזורים. תכופות גדלים פרטים רבים יחד בכתמים או במרבדים של אוכלוסיות צפופות. הרבה מן המינים הם אנדמיים.
פרחיו אופייניים למשפחת המורכבים: ה"פרח" שלו אינו אלא תפרחת, כלומר קבוצה של פרחים זעירים רבים המקובצים יחד לקרקפת. פרחים אלה הם משני טיפוסים שונים: בחוץ פרחים לשוניים לבנים; ובפנים פרחים צינוריים צהובים. כל קבוצת-הפרחים הזאת, הכוללת עשרות עד מאות פרחים, נראית כפרח בודד, לכאורה עם עלי כותרת לבנים ואבקנים צהובים, והיא נקראת קרקפת.
בסוג קחוון קרקפות-הפריחה של כל פרט רבות, נישאות על עוקצים. מעטפת הקרקפת צורתה חרוטית או חצי-כדורית, והיא עשויה הרבה קשקשים רעופים הדוקים, שפתם קרומית. מצעית הקרקפת נושאת לרוב חפים, שאורכם כאורך הפרחים או יותר. קוטר קרקפת פתוחה 20–25 מ"מ. פרחי המרכז צהובים, סימטריים, צינוריים, צינורם פחוס, והם שסועים בראשם ל-5 אונות או שיניים. הם דו-מיניים, פוריים, יוצאים מחיקי חפים, ערוכים בדורים אחדים. הפריחה מתקמת עם הזמן מהדור החיצוני פנימה. צורתם הכללית במבט מלמעלה צלחתית עד קעורה בצעירותם, קמורה עד כדורית כשנפתחים כל פרחיהם. פרחי ההיקף לבנים, בלתי-סימטריים, לשוניים, קצה הלשון שסוע ל-3 אונות או שיניים. הם נקביים, לעיתים עקרים, ערוכים בדור אחד או שניים. מתכופפים אחורה בלילה או בסגריר. גלולים כצינור בצעירותם. לעיתים רחוקות (במינים הרב-שנתיים) חסרים כליל פרחים לשוניים. הפרי הוא זרעון חסר ציצית, בראשו נזר או אוזנית. בניסויים נמצאה תופעה של אי-סבילות עצמית בתוך הקרקפת בין כל פרחיה. מספר הכרומוזומים 2n=18. אין בני-כלאיים בין המינים.
השם קחוון מקורו בערבית (לא לבלבל עם כוכבן, שהוא סוג אחר של צמחים באותה משפחה, ואשר שמו נובע מדמיונם של פירותיו לכוכב). מינים אחדים משמשים לרפואה, בדומה לבבונג. נוסף על צמחי הבר מגדלים בארץ גם מינים מיובאים לנוי.

כתב מייק לבנה