מלפפון הנביאים (לשעבר קישוא הנביאים) הוא מטפס רב-שנתי שרוע, המתפרש על פני עיגול שקוטרו חצי מטר עד מטר אחד. העלים מחוספסים כנייר-זכוכית, מפורצים–כפניים קלות ל-3–5 אונות. קנוקנות במסעף ענפים מעידות שהצמח מסוגל לגדול כמטפס, אם הוא מוצא משען.
מלפפון הנביאים פורח בין מרס למאי. הפרחים חד מיניים, אך גם פרחי זכר וגם פרחי נקבה גדלים על אותו פרט (חד-ביתי). אונות הגביע מרצעיות. צבע הפרח צהוב חיוור, צורתו פעמונית, 5 אונותיו מאוחות ברוב אורכן, והוא דומה מאוד לפרח של קרוביו התרבותיים: המלפפון, הקישוא והמלון. לפרח הזכרי 5 אבקנים עבים, לפרח הנקבי שחלה תחתית, ולכן נותרים שרידי הפרח בראש הפרי בצעירותו. הפרי בשרני, בלתי-נפתח. בצורתו הוא כדורי מוארך ככדור רוגבי, אורכו 4 ס"מ, והוא מכוסה כולו זיזים, ומקושט בפסי-אורך ירוקים בהירים וכהים חליפות. בפרי זרעים רבים, פחוסים.
מבחינה סיסטמטית המין הוא בן-סוגו של המלפפון, לא של הקישוא התרבותי, לכן הוחלף שמו. לגבי זיהוי המונחים קישוא, קישות, מלפפון, קרא ושאר דלועיים במקורותינו הקדומים, התנך והמשנה, יש חילוקי-דעות בין המומחים מי הוא מי.
מלפפון הנביאים גדל בערוצים חמים בערבה ובנגב. בעבר נמצא גם בעמקים בשרון ובגליל התחתון, לאחרונה נכחד שם כנראה. תפוצתו העולמית משתרעת במדבריות של מזרח אפריקה.
כתב מייק לבנה